הפוסט נכתב ע"י אלאב הורוביץ ואיל לוין , מקאן דיגיטל.
שבוע שעבר פרסם ערוץ 10 סדרת כתבות מצויינות בנושא ענף ההיי-טק בישראל בשם "מחשב מסלול מחדש".
הסדרה הציגה מצד אחד את העושר הסטארט-אפיסטי שקיים בישראל, עם מגוון יזמים ומיזמים מוצלחים שמשנים תעשיות ומביאים חדשנות ובשורה לשווקים העולמיים וכמובן גאווה לנו ולמדינה. מצד שני, הסדרה הציגה את האתגרים והחסרונות של ענף ההיי-טק בישראל. בעיקר את המחסור בתשתיות חינוכיות שיספקו מענה לביקוש הגובר לעיסוק בתעשייה, ואת המרדף אחר האקזיט בחו"ל שמונע הקמה של חברות ישראליות גדולות שיספקו תעסוקה מקומית ויסייעו בקידום הכלכלה והחברה הישראלית. בכתבה הוצגו האתגרים הללו כאיומים אסטרטגיים על התעשייה בישראל, ולא הועלו יותר מדי רעיונות לפתרונות, למעט ביקורת שהועברה על המדען הראשי ומערכת החינוך כגורמים שלא משקיעים מספיק לעידוד היזמות המקומית והלימוד של מקצועות רלוונטיים. יתכן והביקורת הזו במקומה, אבל האמת שיש לא מעט דרכים להתמודד עם האתגרים הללו כבר היום.
בשנים האחרונות גובר השיח על הצורך בשילוב של טכנולוגיות וחדשנות לפעילות של מותגים ומנהלי שיווק.
שיווק, פרסום והייטק
מחקר מפורסם של גרטנר חוזה שעד 2017 מנהל השיווק ישקיע בממוצע יותר על טכנולוגיית מידע מאשר מנהל ה-IT. רבות דובר על כך שמנהלי השיווק של העתיד יידרשו לידע ולכלים טכנולוגיים שיוכלו לסייע להם לנהל, לנתח ולפתח מערכות ומהלכים רלוונטיים לזירה השיווקית-דיגיטלית המשתנה. פעילויות אלו כוללות איסוף וניתוח מידע על מוצרים, מותגים וצרכנים, ניטור שיח, ניהול קמפיינים, סנכרון מערכות מידע והנגשה, פיתוח אפליקציות וכלים, מעקב, מדידה ויכולת תגובה מתמדת.
חלק מהתחזיות הללו נתפסות כפנטזיונריות ולא מציאותיות, אך אין ספק שעולם השיווק והפרסום הופך למושפע יותר ויותר מטכנולוגיות חדשניות.
דוגמאות מפורסמות מהעולם כוללות את הפיתוח של Nike+ בשיתוף פעולה של Nike ו-R/GA, מהלך Kisses המשותף של Burberry ו-Google, ולאחרונה החלו מותגים אף לארח אירועי Hackathons לפיתוח מיזמים שיווקים (דוגמת ה-Big Brand Hackathon).
לכן, בזמן שכולם מדברים על החיפוש אחר האקזיט הגדול והכניסה של החברות הבינלאומיות ש"חוטפות" לנו את המוחות המבריקים, אנו סבורים שיש לא מעט חברות ישראליות גדולות ומובילות בתחומן שיכולות ליהנות מהשירותים של הסטארטאפים הצעירים במטרה לייצר חדשנות בשוק המקומי ולעודד פיתוח של חברות ותעסוקה מקומית. תחשבו על המשוואה הבאה:
חברות מקומיות מובילות מחפשות להישאר מעודכנת בטכנולוגיות המתקדמות ביותר ולספק את השירותים החדשניים ביותר כדי לשמר את יתרונם ואת כוחם בשוק. מצד שני, הסטארטאפים הישראלים מחפשים חשיפה והזדמנות להוכיח את טיב המוצר שלהם. החיבור לחברות ולשוק הישראלי יכול לייצר מצב של win-win בו החברות נהנות מהטכנולוגיה והשירותים של הסטארטאפים, והללו זוכים להשקעה, ויכולת להשפיע ולהיחשף דרך הצלחה בשוק המקומי.
עולם הפרסום והשיווק יכול להוביל את החבירה של סטארטאפים לחברות באמצעות שיתוף פעולה ללמידה משותפת ופתרון אתגרים. כך למשל חברה מובילה בענף הפיננסים יכולה לפגוש ולהיעזר ביזמים המובילים בתחום ולפתח עמם שיתוף פעולה מותאם לצרכים ולדרישות של הלקוחות. דרך מיזמים מסוג זה, נעודד חדשנות ופיתוח של החברות המקומיות, נספק לשוק המקומי גישה לטכנולוגיות ולפתרונות המתקדמים ביותר, ונחזק את הסטארטאפים וענף ההייטק המקומי.
בסופו של דבר, אנחנו מאמינים ש"סטארט-אפ ניישן" מייצג יותר מכמה אקזיטים מוצלחים לחו"ל – מדובר ב-State of Mind, שכולנו יכולים ואף צריכים להיות חלק ממנו.
יזמות, טכנולוגיה וחדשנות הם המפתח לקידום של החברה והכלכלה הישראלית, ואנחנו חושבים שכדי לקדם דברים באמת, צריך להעיז, להתנסות ופשוט להיפגש.
לכן, בהשראת Alan Kay שאמר: The best way to predict the future, is to invent it, בואו נמציא את עצמנו מחדש באמצעות אקזיט מקומי בעולם השיווק.
קרדיט תמונה: Tel Aviv via Shutterstock.