מקור: Public Domain, עיבוד תמונה

בידיעה שפורסמה לפני שעה קלה בגלובוס נטען כי המגעים שהתנהלו זו תקופה ארוכה בין וייז הישראלית לגוגל הבשילו לכדי עסקה בגובה 1.3 מילארד דולרים. דקות לאחר מכן הצטרפה גם דה מרקר עם נתונים משלה וציינה כי העסקה תתבצע במזומן וכי מרכז הפיתוח של וייז יוותר בישראל לתקופה בת 3 שנים לפחות. המידע צויין שלא במקרה, על רקע השמועות שהתייחסו למחלוקת שנתגלעה בין וייז לפייסבוק על העברת מרכז המחקר והפיתוח אל מחוץ לישראל כגורם שמנע את חתימת העסקה עם הרשת החברתית.

לידיעה המקורית הנוגעת לניהול המגעים של גוגל עם פייסבוק אחראית בכלל סוכנות הידיעות הבינלאומית Bloomberg, שדיווחה כבר בחודש שעבר כי גם גוגל הצטרפה למירוץ לרכישת הסטאטראפ הישראלי תמורת סכום דומה לסכום עליו דובר בעסקה עם פייסבוק מוקדם יותר החודש, כמיליארד דולרים.

במה שונה הידיעה הפעם משלוש אלו שקדמו לה על המגעים מול אפל, פייסבוק וגוגל? כנראה שלא הרבה ובכל זאת, עד שלא תחתם, אנחנו כבר איבדנו את הסבלנות.

שווה למעלה ממיליארד דולר?

אפליקציית הניווט הישראלית, המשרתת היום קרוב ל-50 מיליון משתמשים ברחבי העולם, גייסה מאז הקמתה סכום גבוה יחסית של כ-67 מיליון דולרים. מתוך הסכום הגדול, כ-30 מיליון דולרים גויסו לפני כשנה וחצי מקרן ההון סיכון האמריקנית קליינר-פרקינס וקרן ההון סיכון הורייזון וונצ'רס של המיליארדר לי קה-שינג, לפי שווי חברה של קרוב ל-300 מיליון דולרים.

את שנת 2012 סיימה החברה בהפסד משמעותי עם הכנסות של כמה מיליוני דולרים בלבד. אף על פי כן, מודל הפרסום של החברה החל לתפוס תאוצה משמעותית רק בחלק השני של השנה ולפי הדיווחים, צפויה החברה לסיים את 2013 עם הכנסות גבוהות יותר, עד פי 2 מההכנסות בשנה שלפניה.

בניגוד לחברות סטארטאפ אחרות שנרכשות בשלבים מוקדמים יותר, כאשר תג המחיר המוצמד להן מייצג תמורה עבור הטכנולוגיה, המשתמשים שהספיקה לצבור או ההון האנושי שבחברה, Waze כבר נמצאת היום במצב שבו כל רוכש פוטנציאלי  יבקש, בנוסף לדברים הללו, לבדוק גם את הערך הכלכלי שהחברה מביאה איתה על השולחן, שכרגע הוא רחוק מאוד מלהיות קרוב לסכומי הרכישה שנזרקו לאוויר בחודשים האחרונים.

אף על פי כן, אחד מהכללים המוכרים בעולם הסטאטראפים הוא שהשווי האמיתי של חברה נקבע לפי הסכום אותו מוכן לשלם רוכש או משקיע פוטנציאלי. במקרה של Waze, סביר מאוד להניח שבדיוק כמו שהמשקיעים של החברה הסכימו להשקיע בחברה לפי שווי גבוה יחסית מכיוון שהם ראו בה פוטנציאל להחזר השקעה בעתיד, הרוכשים הפוטנציאלים בוחנים את החברה לאו דווקא ברמה השורה התחתונה הפיננסית, אלא בעיקר ברמת הערך האסטרטגי שהיכולות הטכנולוגיות והתשתית הקיימת של Waze יכולים לתרום למערך הכולל של החברה הרוכשת.

לא רוצים למכור, רוצים להשתגע

בפעמים האחרונות בהם התראיינו קברניטי החברה לעיתונות הישראלית, הם ציינו בפירוש כי הם לא מעוניינים למכור את החברה בשלב הזה וכי הם מאמינים שיש לה פוטנציאל להמשיך ולגדול. בנוסף, ציינו מנכ"ל החברה נועם ברדין ויו"ר החברה, אורי לוין, בראיונות נפרדים כי החברה לא רואה את האופציה למכור את החברה לאחת משלושת החברות הגדולות שגם מפתחת פלטפורמת מובייל (כלומר אפל, גוגל או מיקרוסופט) שכן היא אינה מעוניינת להגביל את השימוש בפלטפורמה.

האמת, שאם בוחנים את כל המידע שידוע לנו עד כה, אין ספק שאקזיט בסכום המדובר כיום יהיה מהלך חכם עבור החברה. חשוב לזכור שאף על פי שכולנו רוצים לבנות בישראל כמה שיותר חברות גדולות שמעסיקות מאות, אלפי ואולי אפילו עשרות אלפי עובדים, יש מספר מאוד מצומצם של חברות שמסוגלות להגיע לכך, בעיקר בגלל תחום העיסוק היחסית נישתי שלהם.

אפליקציית ניווט, גדולה ככל שתהיה, לא תוכל להיות הגוגל הבאה וכנראה גם לא הפייסבוק הבאה. היא כן תוכל לגדול עוד קצת, להוסיף עוד כמה עשרות מיליוני משתמשים אבל בשלב מסוים, המשקיעים ירצו לראות את הכסף בחזרה ואז תעמוד בפני החברה ההחלטה של האם להנפיק את עצמה בבורסה ולהישאר עצמאית, או למצוא רוכשת פוטנציאלית שתהיה מוכנה לשלם את המחיר הגבוה שדורשים המשקיעים על-מנת לקבל החזר ראוי על ההשקעה שלהם. עבור Waze, השלב המדובר אמור להתרחש ממש בשנתיים הקרובות, שכן הקרנות הראשונות שהשקיעו בחברה מסיימות את תקופת הקרן שלהן.

בסופו של יום, כמעט בכל צורה שלא נסתכל על זה, קשה מאוד להבין מדוע Waze שווה מיליארד דולר. הסיבה האמיתית שפייסבוק מוכנה לשלם מחיר גבוה שכזה הוא שפייסבוק מעוניינת להשתמש ביכולות המיקום של Waze ובתשתית ה-Crowdsourcing האיכותית שלה על-מנת לשפר את המאמצים של החברה להגדיל את ההכנסות מתחום המובייל, בין אם על-ידי יצירת אפיק פרסום נוסף ושיפור פלטפורמת ה-Targeting הקיימת שלה ובין אם כדי לנצל את יכולות כריית המידע לגבי מיקום המשתמשים אותו ניתן יהיה גם כן למכור למפרסמים בשלב מאוחר.

במקרה של גוגל לעומת זאת, המניעים הם קצת שונים. כמובן שגם גוגל מכירה בערך של תשתית ה-Crowdsourcing של החברה וביכולות הפרסום הפוטנציאליות, אך לגוגל, בניגוד לפייסבוק, כבר יש מוצר מתחרה. אפליקציית הניווט של גוגל משתמשת בשיטה מעט שונה על-מנת לבצע את חישובי העומסים בכבישים ולמרות שאל פי רוב היא נחשבת כפחות יעילה מאשר זאת של Waze, תג מחיר גבוה כמו זה ש-Waze מבקשים (והשמועות האחרונות מעידות על-כך שגוגל אכן מציעה) יכול להצביע רק על כיוון אחד: הרצון של החברה לחסום את המתחרות הגדולות האחרות מלרכוש את החברה ולספק לה משאבים שיחזקו אותה כתחרות משמעותית כנגד שירותי המפות והניווט של גוגל עצמה.

אז למי Waze תעזור להתחמק מהפקקים?

אז האם Waze בדרך לאקזיט ואם כן אז מי יקנה אותה?

אז נכון להיום, אם מסתכלים על כל מה שקרה בשנתיים האחרונות, יהיה הרבה יותר קל לספור את נציגי החברות הגדולות שלא ביקרו במשרדי הסטארטאפ הישראלי, מאשר את אלו שכן. שמות כמו אפל, גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט (שאף השקיעה בחברה באחד מסבבי הגיוס הקודמים) ואפילו יאהו נזרקו לחלל האוויר, אף על פי שבחלק מהמקרים היה מדובר רק בפגישות שטחיות ובגישושים שמטרתם סוגים שונים של שיתופי פעולה.

מאחר ולפי הדיווחים, החברה עדיין נמצאת היום בשלב שבו היא "שורפת" מזומנים, במידה והצדדים לא יצליחו להגיע להסכמה במהלך החודש הקרוב ואף על פי שיש מתעניינים נוספים בתמונה, נמסר לנו כי גורמים ב-Waze כבר נמצאים בדיבורים עם המשקיעים הקיימים לקראת סבב גיוס גדול נוסף של Waze, אשר צפוי להוביל לפי התכנון להנפקה עתידית בבורסה מתישהו במהלך השנתיים הקרובות.

תמונה: flickr, cc-by, Iman Mosaad

הפוסט נכתב על ידי עו"ד דניאל מרכוס שותף במחלקת ההיי-טק של משרד עמית, פולק, מטלון ושות' ועל ידי עו"ד מי-עד כ"ץ ממחלקת ההיי-טק של משרד עמית, פולק, מטלון ושות'.

עובדים בחברת סטארט-אפ מודעים למכשולים הרבים ולחוסר הוודאות האופפים, לא אחת, את החלום על הרגע בו יתבשרו על קיומו של אקזיט בחברה בה הם עובדים. הקשיים הכרוכים בעבודה בשעות בלתי שגרתיות ובויתור מסוים על הביטחון התעסוקתי, מתקבלים על ידי רבים מהם בתחושה כי מדובר ב"רע הכרחי" אשר השכר הפוטנציאלי בצידו, מהווה את התמריץ להמשך עבודתם. אותו שכר פוטנציאלי מגולם בין היתר ברכיב האופציות אשר מקבלים עובדים בחברות סטארט-אפ כחלק אינטגראלי ממבנה התגמול שלהם ובכפוף להמשך עבודתם בחברה. אולם מהם התרחישים האפשריים לגבי אותן אופציות המוחזקות בידי העובדים כאשר מגיע לבסוף אותו אקזיט מיוחל, במסגרתו החברה נמכרת או מתמזגת לתוך חברה זרה בעבור סכומי עתק? האם יוכל כל עובד בחברה לממש את האופציות שבידיו ולהרוויח לכיסו את מלוא שוויין?

במקרים מסוימים, התשובה לשאלה זו היא חיובית. כך לדוגמא, במקרה בו במועד האקזיט תתבצע אקסלרציה (Acceleration) של כל האופציות, אשר בעקבותיה זמני ההבשלה (Vesting) של האופציות המצויות בידי העובד "יואצו" והאופציות יבשילו רגע לפני מועד סגירת עסקת האקזיט, במקום במועדי ההבשלה המקוריים שלהן. כתוצאה מאותה אקסלרציה, העובד יהיה זכאי לקבל תשלום במסגרת האקזיט עבור כל האופציות שהוענקו לו.

עם זאת, על עובד המחזיק באופציות להיות ער לעובדה כי יתכנו גם מצבים אחרים, בהם התמורה לה הוא זכאי מהאופציות תהיה שונה, ולעיתים אף פחותה, מהתמורה המקסימאלית האפשרית במסגרתן.

ביטול האופציות על ידי החברה

נתחיל בשורה התחתונה – יתכן ולחברה בה אתם עובדים יש אפשרות לבטל את האופציות המצויות בידיכם. לכאורה, נראה כי מדובר בתרחיש בעייתי ביותר, שכן כיצד יתכן מצב בו עובד שעבד בחברה עד למועד האקזיט ומחזיק באופציות שלה יופתע לגלות "ברגע האמת" כי כל, או חלק, מן האופציות שבידיו בוטלו על ידי החברה ואינן בנות מימוש?

התשובה לכך מצויה בשני היבטים. הראשון הוא, שאין מדובר למעשה בביטול בלתי צפוי שנעשה על ידי החברה, אלא בביטול המסתמך על סמכות דירקטוריון החברה לבטל את האופציות בתנאים מסוימים, לרבות בעת קיומו של אקזיט. סמכות זו תהיה מעוגנת לרוב בתוכנית האופציות של החברה, אשר מהווה, במרבית המקרים, חוזה מחייב לכל דבר ועניין בין העובד לחברה. ההיבט השני מתמקד בפעולות העובד עצמו – במטרה להימנע ממקרים בהם העובד מצוי בחוסר ודאות לגבי התרחישים העשויים להתממש במועד האקזיט בכל הקשור לאופציות המוחזקות על ידו, כדאי לכל עובד לנקוט בצעדים אקטיביים להבנת הזכויות החוזיות הצמודות לאופציות הללו. המצב בפועל הוא שעובדים רבים נוטים להכיר רק את התנאים הכלליים להם הם זכאים בקבלת האופציות (כמות האופציות שתתקבל, מחיר המימוש ומועדי ההבשלה) ואולם כדי לדעת מה יעלה בגורל האופציות במקרה של מכירת החברה, יש לבחון מסמכים נוספים, כגון תוכנית האופציות של החברה. אם בתוכנית אופציות זו קיים סעיף המאפשר לדירקטוריון לבטל אופציות של עובדי החברה במקרה של אקזיט, הרי שקבלת האופציות על ידי העובד כפופה גם היא לתנאי התוכנית ולאפשרות הביטול במסגרתה. היכרות העובד עם התנאים הרלוונטיים בתוכנית האופציות של החברה ובמסמכי האופציות האחרים (כגון הסכם האופציות הפרטני שנחתם עימו) עשויה למנוע הפתעות לא נעימות במועד האקזיט ולאפשר לעובד לכלכל צעדיו בהתאם.

עם זאת, התמונה אינה בהכרח כה חד-משמעית כפי שהיא עלולה להתפרש במבט ראשון, כיוון שברוב המקרים האופציות אשר יבוטלו לחלוטין במסגרת האקזיט הן רק אותן האופציות אשר בכל מקרה טרם הבשילו עד למועד מכירת החברה ואינן מצויות למעשה בחזקתו "האמיתית" של העובד. במטרה לנסות להבהיר את המצב האמור,  נבחין בין שני סוגי אופציות העשויות להימצא בידי העובד בנקודת הזמן בה מתרחש האקזיט בחברה (ובמשמעות ביטולן על ידי החברה):

א. אופציות אשר הבשילו עד למועד האקזיט – בידי החברה אומנם קיימת האפשרות לבטלן, אך הפרקטיקה המקובלת היא כי במידה שהאופציות אכן יבוטלו, העובד יזכה לקבל תמורה, המהווה את ההפרש הפוזיטיבי (אם בכלל) בין מחיר המניה, כפי שהוא בא לידי ביטוי במועד האקזיט, לבין מחיר המימוש של האופציה, כפי שהוא מופיע בהסכם האופציה עם החברה (בכפוף לניכוי המס הרלוונטי).

ב. אופציות שטרם הבשילו במועד האקזיט – החברה רשאית לבטלן מבלי לשלם בגינן תמורה כלשהי לעובד, כך שלמעשה העובד "מפסיד" באקזיט את שוויין. אולם, כיוון שאופציות אלו טרם הבשילו בפועל, זכותו של העובד ליהנות מהאופציות איננה זכות מוקנית עכשווית, וזאת מאחר שהוא טרם נתן את תרומתו (דהיינו, עבודתו) לחברה בגין אופציות אלה. מנקודת מבט זו, העובד לא הפסיד דבר, שכן "ההפסד" מתייחס לאלמנט עתידי שטרם קם לזכותו.

רול אובר (Roll Over) לאופציות בחברה הרוכשת

במקרים מסוימים האופציות שטרם הבשילו לא יבוטלו במועד האקזיט, אלא יוחלפו באופציות של החברה הרוכשת, באמצעות מנגנון הסכמי המכונה "רול אובר". במסגרת מנגנון זה, מומרות האופציות הקיימות לעובד בחברה המעסיקה, באופציות בחברה הרוכשת, תוך שמירה על שווי ויחס זהה של מניות אשר יוקצו לעובד בתמורה לאותן אופציות. בהקשר זה יש לציין כי האופציות עשויות להיות מומרות בנכסים אחרים של החברה הרוכשת (כגון מניות באחת מחברות הבת שלה) ובמקרה זה על העובד לשים לב כי שווי הנכסים הניתנים לו בחברה הרוכשת יהיה זהה לשווי האופציות שהיו לו בחברה המעסיקה. במקרים של "רול אובר", תנאי ההבשלה ומועדי ההבשלה המקוריים ימשיכו לחול גם בתקופה שלאחר האקזיט. כלומר במידה שהעובד לא יישאר לעבוד בחברה לאחר רכישתה – האופציות שבידיו יפסיקו להבשיל והוא לא יוכל לממש אותן. לכאורה, זהו תרחיש לפיו מצב העובד נותר זהה למצבו לפני האקזיט, ואולם אין בהכרח מצב עבודת העובד בחברה טרם רכישתה כמצב עבודתו לאחריה. לא אחת, לאחר מועד האקזיט, יחולו שינויים ארגוניים בחברה הנרכשת אשר ישפיעו ישירות על אופי העבודה היומיומי של העובד, והעלולים להוביל לבסוף למצב בו העובד יעזוב או יועזב מעבודתו. אם העזיבה נעשית בטרם הבשילו כל האופציות של אותו עובד, הרי שבמועד הפסקת העבודה הוא יוכל לממש אך ורק את האופציות שכן הבשילו עד למועד זה, ככל שישנן.

לסיכום, הטיפול באופציות של עובדי החברה במקרה של אקזיט הוא נושא מורכב, הכולל היבטים ואינטרסים שונים של הצדדים המעורבים, והחלטת החברה האם לפעול במתווה מסוים בנוגע לאופציות תיגזר בהתאם לנסיבות המקרה. עם זאת, עובד המחזיק באופציות יכול לצמצם את חוסר הודאות לגבי האופציות שבידיו על ידי בחינה מעמיקה (על פי רוב – בידי עו"ד או רו"ח מומחה מטעמו) של מסמכי היסוד שמכוחם ניתנו לו האופציות, כאשר נקיטה בצעדים אקטיביים של קבלת המסמכים וחקירת המידע על יד העובד עשויה להפחית את הסיכוי כי חלום האקזיט ייהפך עבורו לחלום ושברו.

האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי והוא בבחינת מידע כללי בלבד. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.

מקור: צילום מסך מהסרטון המצורף

על פי מידע שהגיע לגיקטיים, חברת הסטארטאפ הישראלית ScaleIO, המפתחת תוכנה לאחסון מידע על פני שרתים מרובים, נרכשה על ידי EMC בסכום המוערך בין 200 ל-300 מיליון דולרים, בעסקה שנחתמה מוקדם יותר השבוע.

הרכישה הנוכחית מגיעה כחצי שנה בלבד לאחר השלמת סבב הגיוס הראשון של החברה, בסך 12 מיליון דולרים שהובל על ידי קרן Norwest Venture Partners, ביחד עם קרן גריילוק ומשקיעים פרטיים נוספים, הכוללים גם את פרנק סלוטמן (Frank Slootman), מנכ"ל Data Domain שנמכרה גם היא לחברת EMC.

ScaleIO נוסדה ב-2011 על ידי בועז פלגי וארז ובמן, ומונה נכון להיום כ-20 עובדים המתחלקים בין מטה החברה הממוקם בפאלו אלטו לצד מרכז הפיתוח הממוקם במשרדי החברה בבנימינה. לא מדובר באקזיט הראשון של צמד היזמים, שעבדו יחדיו בחברת Topio אותה מכרו ב-2006 ל-NetApp, המתחרה הגדולה והעיקרית של EMC, תמורת כ-160 מיליון דולרים.

למרות הסכום הגבוה, הרכישה של Topio לא נחשבה למוצלחת במיוחד, ושנתיים בלבד לאחר הרכישה הודיעה NetApp על סגירת מרכז הפיתוח בעקבות אי הצלחה להטמיע את מוצריהם בשוק. עם זאת, ובמן היה הארכיטקט הראשי של חברת XtremeIO, המפתחת פתרונות אחסון למגזר הארגוני, שנמכרה ל-EMC במאי 2012 תמורת סכום עתק של כ-450 מיליון דולרים.

פתרונות האחסון של העתיד

הטכנולוגיה שפיתחה חברת ScaleIO, הנקראת Elastic Converged Storage (או בקצרה ECS) מאפשרת למשתמשים לקשור יחדיו את יכולות האחסון על גבי מגוון שרתים, כך שמייתרת את הצורך ב-Storage Area Network, רשת מחשוב שנועדה לחבר רכיבי אחסון וגיבוי חיצוניים ישירות אל השרתים באמצעות סיבים אופטיים. ECS מסוגלת לבנות מערכות קבצים מכאלף שרתים שונים, הכוללים שרתים קיימים או חדשים – ללא הצורך בהעסקת מנהלי אחסון מיוחדים, וכמובן ללא הוספת עומס על הרשת הקיימת.

היתרון שמציעה החברה מתבטא בכך שמשתמשים בעלי שרתים קיימים או כאלה שרכשו שרתים חדשים אינם צריכים לרכוש סוויצ'ים, רשתות SAN או כל רכיב אחר על מנת לחבר ולנהל את האחסון שלהם, אלא יכולים באמצעות הטכנולוגיה של ScaleIO להקים מערכת SAN וירטואלית, המבוססת על אותם השרתים בהם משתמשות החברות על מנת להריץ את האפליקציות העסקיות שלהן. ScaleIO מצהירה כי היא מסוגלת לעזור למרכזי מידע להפחית ב-80 אחוזים מעלויות האחסון שלהם, תוך כדי ייעול תהליכי האחסון עצמם.

סבב הגיוס הראשון של החברה בדצמבר האחרון היווה למעשה את יציאתה של החברה מ-Stealth Mode, והצגתה לשוק הרחב ביחד עם השותפות שכבר גייסו ברחבי ארצות הברית ואירופה, הכוללות שמות גדולים וידועים כגון חברת SAP, צ'ק פוינט ואחרות.

תגובת החברות לידיעה טרם התקבלה.

וידאו: SAP runs ScaleIO

תמונה: flickr,cc-by, Brian Smithson (Old Geordie)

הפוסט נכתב על ידי עו"ד דניאל מרכוס שותף במחלקת ההיי-טק של משרד עמית, פולק, מטלון ושות' ועל ידי עו"ד טל שרצקי-יפו ממחלקת ההיי-טק של משרד עמית, פולק, מטלון ושות'

קניין רוחני הוא פעמים רבות הנכס המהותי ביותר, אם לא היחיד, של חברות סטארטאפ אשר נוסדו במטרה לפתח מוצר או רעיון ייחודים (למשל יצירות, המצאות, עיצובים ומוניטין). לכן, חשיבות שלמות ו'ניקיון' הקניין הרוחני של חברה, כבר משלב היזמות, היא אדירה.

פגמים בקניין הרוחני של חברה, או בזכויות המגנות עליו (כגון טענות של צדדים שלישיים לזכויות באמצאה שפותחה על ידי החברה) עלולים להקשות ולהכביד על ההתנהלות היומיומית של החברה ועל קשריה המסחריים, אך הקושי הגדול והכואב ביותר ליזמים הוא ההתמודדות עם פגמים אלו ברגעים המהותיים בחייה של החברה – למשל בדרכה להשיג מימון נוסף, למשוך משקיעים חדשים או אפילו להימכר לצד שלישי.

אין זה מפתיע, שטענות של צדדים שלישיים לזכויות בקניין הרוחני של חברה נוטות לצוץ בצמתים קריטיים בחייה של חברה. לעיתים, כשמדובר בגיוס כספים ממשקיעים פרטיים או קרנות הון סיכון, ניתן להתגבר על אי הוודאות שמרחפת מעל ראשה של החברה על ידי חלוקה שונה של הסיכון בהשקעה, למשל באמצעות מנגנוני שיפוי של היזמים.

במקרים כאלה, התוצאה בדרך כלל תהיה שהכסף שהחברה תגייס יהיה "יקר" יותר, החברה תאלץ להתגמש בתנאים, והיזמים עלולים להידרש להתחייב להוציא כספים מכיסם אם וכאשר יתגלו פגמים בקניין הרוחני של החברה. אולם, המחיר עלול להיות כבד יותר למשל אם חברה מעוניינת לקבל מימון מכספי המדען הראשי ובקשתה נדחית אך ורק לאור טענות שונות של צדדים שלישיים, אף שאינן הוכחו ויתכן שהינן חסרות בסיס. אבל בוודאי תסכימו איתנו שהכאב החד ביותר הוא ב'אקזיט' – התגשמות חלומו של כמעט כל יזם.

המחשבה, שברגע האמת – רגע האקזיט – היזמים עלולים למצוא את עצמם נפרדים מנתח משמעותי מההצלחה שלהם, עליה עמלו תקופה ארוכה ואשר למענה השקיעו את כל זמנם ומרצם, פעמים רבות כמעט ללא תמורה, כואבת.

להקטין את הסיכון

הבשורה הטובה היא, שניתן במקרים רבים להגן על שלמות הקניין הרוחני של החברה מבעוד מועד ולהקטין את הסיכון, ככל שניתן לצפות אותו, על ידי יעוץ משפטי נכון. למשל, אחד הדברים שלעיתים לא מקבל את תשומת הלב הראויה של היזמים, בלהט העבודה הקשה והרצון להיות ראשונים וייחודיים, הוא הסיכון הכרוך בהתייעצות עם אחרים ובהסתייעות במומחים מהתעשייה הרלבנטית.

כפי שבוודאי רוב הקוראים יודעים, ניתן למגר די בקלות את החשש שצדדים שלישיים מהסוג הזה יטענו בעתיד שהם היו שותפים לרעיון, לפיתוח או להמצאה – ולכן הקניין הרוחני שייך גם להם – על ידי הסכם משפטי סטנדרטי למדי לפיו, בין היתר, היועץ מסכים לכך שכל הזכויות בקניין הרוחני של החברה (לרבות מידע עסקי, המצאות, ידע, שיטות, עיצובים, מודלים, תהליכים ועוד) שייכות לחברה ומוותר על זכויות וטענות מסוימות בקשר עם הקניין הרוחני של החברה.

אולם, הנקודה החשובה היא כי אמצעי זה משמש בעיקר להקטנת הנזק, כאשר בפועל הוא אינו מונע, ואין בכוחו כדי למנוע, טענות עתידיות של מעסיקים אחרים של אותם מומחים ויועצים. כך שאם היועצים שלכם מועסקים במקביל במקומות עבודה אחרים, המעסיקים האחרים עלולים לראות בעובדיהם, המשמשים כיועצים לחברה שלכם, כסוג של שליחים, או אפילו 'רכוש' שלהם, אשר על-ידי מתן שירותים לחברה מאפשרים דריסת-רגל לאותם מעסיקים בחברה שלכם ובנכסיה, לרבות בקניין הרוחני שלה.

הטענה המרכזית של המעסיקים האחרים היא, שהיועצים למעשה נוטלים חלק בפיתוח ההמצאות של חברות סטארטאפ, ומפני שבמתן הייעוץ לחברות היועצים משתמשים לכאורה בידע שצברו אצל המעסיקים האחרים, או במשאבים שלהם, מעסיקים אלה, לשיטתם, הינם שותפים (גם אם לא רצויים) בחברות הללו, או בנכסים שלהן. אין בעובדה שהטענה וודאי נשמעת לכם מופרכת בכדי למנוע מהחברה את הצורך להתמודד איתה לאחר שהועלתה – בין אם בדרך ארוכה, מייגעת ויקרה של הליכים משפטיים ובין אם על ידי משא ומתן לפשרה אשר יגרור אחריו הוצאה לא מתוכננת ואולי גם לא מוצדקת.

להסדיר מראש

אז מה עושים? אולי חלקכם יופתע לשמוע שקבלת מצג או התחייבות מהיועץ עצמו כלפי החברה, לפיהם הוא אינו עובד או מייעץ במקום אחר, או שבמסגרת היעוץ שלו לחברה הוא לא ישתמש במשאבים של מעסיק אחר (או בידע שצבר בעת עבודתו אצל מעסיק אחר וכו') לא תסייע לחברה בבואה להתמודד עם טענות של המעסיק האחר.

הסיבה היא כמובן העדר קשר חוזי בין החברה והמעסיק האחר של היועץ, שהרי מצג או התחייבות של יועץ לא יכולים לחייב צדדים שלישיים, לרבות מעסיקים אחרים של אותו יועץ. שימו לב שגם אישור עבודה כללי מהמעסיק האחר, לפיו הוא מתיר ליועץ לתת שירותי ייעוץ לחברה בזמנו החופשי לא תמיד יעזור להדוף טענות מהסוג שהזכרתי קודם.

הדרך הבטוחה ביותר לנסות למנוע מראש טענות של מעסיקים אחרים בעתיד היא החתמת המעסיק האחר (בהנחה שאתם יודעים על קיומו) על מסמך משפטי מפורט בו הוא מוותר וויתור כללי, מלא, מפורש וסופי על טענות מסוימות בקשר עם זכויות כלשהן בחברה או בנכסיה, לרבות בקניין הרוחני שלה. החתמת המעסיק האחר על מסמך מהסוג הזה עלולה להוות אתגר לא פשוט לחברה, שכן גם אם מבחינה מהותית ומשפטית אין לאותו מעסיק אחר זכויות בחברה או בנכסיה, לא בטוח שהוא ירצה 'להודות' בכך בשלב התחלתי זה ולסגור בפניו את הדלת מפני טענות עתידיות במקרה שהחברה תהפוך לחברה מצליחה ו"מחוזרת".

דרך נוספת ופחות מומלצת היא לקבל התחייבות לשיפוי מהיועץ, אולם סביר להניח שהכיס של היועץ לא עמוק מספיק בשביל לפצות את החברה, וכן כי היועץ לא מתוגמל דיו בשביל לקחת על עצמו התחייבות שכזו.

לפני סיום, חשוב לציין כי כאשר המעסיק האחר הוא גוף ציבורי אשר נעשית בו פעילות של מחקר ופיתוח, כגון אוניברסיטה, בית-חולים או מכון מחקר אחר, המצב מורכב אף יותר מפני שללא קבלת פטור מתאים מראש, שעומד בדרישת הרגולציה הרלבנטית, יכול שיקבע שהידע או הטכנולוגיה שנוצרו בחברה עקב שירותו של היועץ בגוף הציבורי, או בתקופת שירותו ואף פרק זמן מסוים לאחר מכן, שייכים למדינה.

לסיכום, בחירת היועץ הנכון לחברה שלכם, וכן אופן ותוכן ההתקשרות עמו, הינם תהליכים שיש לתת עליהם את הדעת תוך קבלת ליווי משפטי מתאים (מבעוד מועד). גם אם מהתרשמות ראשונה אתם סבורים שבמקרה שלכם המצב מאוד פשוט ואין כלל מקום לטענות דומות לאלו המוזכרות בכתבה זו, נראה שבכל הקשור לזכויות בקניין הרוחני של החברה, כדאי תמיד לפעול על הצד הבטוח כדי לא לעמוד בפני שוקת שבורה בהמשך.

האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי והוא בבחינת מידע כללי בלבד. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.

מקור: צילום מסך מהסרטון המצורף

עכשיו זה סופי - ענקית החומרה אינטל, אשר ניהלה בזמן האחרון מגעים קדחתניים לרכישת חברת הסטארטאפ הישראלית עומק אינטראקטיב, השלימה את עסקת הרכישה, כך נודע לגיקטיים. סכום הרכישה לא גבוה במיוחד, ועומד על 60 מיליון דולרים [עדכון: לפי מידע חדש שהגיע למערכת, מדובר בסכום הקרוב יותר ל-40 מיליון דולרים] בלבד – מכפיל של כפי ארבעה מסך הגיוסים של חברת הסטארטאפ מבית שמש – 14 מיליון דולרים. בין המשקיעים של עומק ניתן למצוא את ff Venture Capital, אשר השקיעה בחברה כ-3 מיליון דולרים, Artists & Instigators, אשר השקיעה כ-3.8 מיליון דולרים ואת אינטל קפיטל כמובן, אשר השקיעה בעומק 7 מיליון דולרים ביולי 2011.

עוד נודע לגיקטיים, כי בעקבות עסקת הרכישה העובדים הקיימים של עומק קיבלו הצעות לחוזים שמנים הכוללות חבילות בונוסים, אך רובם מאוכזבים מסכום העיסקה הנמוך, אשר לא משרת כספית בצורה משמעותית את העובדים אשר החזיקו אופציות למניות בחברה. סביר להניח, כי העובדים של עומק יעזבו את מיקומם הנוכחי בבית שמש וישולבו בתוך צוות ה-Perceptual Computing של אינטל הנמצא במרכז הפיתוח של החברה בחיפה.

אינטל בתנועה

אתר VentureBeat דיווח מוקדם יותר השנה לראשונה על קיומם של המגעים הללו, והוסיף כי בתמונת הרכישה היו גם מתחרות בולטות של אינטל, כגון קוואלקום וסמסונג. ענקית השבבים, אשר הקשר שלה עם עומק אינטראקטיב לא חדש במיוחד לאחר שהשקיעה בה במסגרת סבב הגיוס שלישי 7 מיליון דולרים תוכל להגדיל את הנוכחות שלה בתחום זיהוי התנועה, להרחיב את מגוון הטכנולוגיות שברשותה ולבצע מעבר מידתי אל מיחשוב ללא מגע כגון זיהוי קולי, זיהוי עיניים ושימוש בחיישני תנועה לצורך מעקב אחר המשתמש.

עומק אינטראקטיב, חברת סטארטאפ המגיעה אלינו מבית שמש מוסיפה נוף ייחודי לסצנת הסטארטאפים הישראלית ונוסדה ב-2006 על ידי בני הזוג ג'נין וגרשון קוטלירוף. החברה כבר הספיקה לעבור שלושה סבבי גיוס מאז שנוסדה: בינואר 2007 גייסה החברה 3 מיליון דולרים, בינואר 2011 – 3.8 מיליון דולרים וביולי 2011 כאמור גייסה 7 מיליון דולרים מאינטל, אשר רכשה אותה בסופו של דבר.

הטכנולוגיה של עומק – בקרוב במחשבים ניידים?

למרות שאנשים בדרך כלל מתבלבלים בין הטכנולוגיה של PrimeSense והטכנולוגיה אותה מפתחים בעומק אינטראקטיב, PrimeSense עוסקת בפיתוח של פתרון הכולל חומרה ותוכנה, בעוד הרעיון המניע את עומק הוא יצירת פלטפורמת תוכנה פתוחה, אשר תאפשר לכל חומרה, כל מצלמה וכל תוכנה להתממשק למערכת זיהוי התנועה ובכך בעצם להוות את המתרגם שבין הרכיבים השונים במערכת.

רכיב התוכנה המפותח בחברה, הנקרא Shadow Development Suite, מקשר בין מערכות החומרה ומצלמות העומק עליהן מבוססת מערכת השליטה ובין האפליקציות והמשחקים שאמורים להשתמש ביכולות של המערכת. תשתית התוכנה של עומק הם בעצם סוג של Middleware (רכיב תוכנה מגשר) שנועד לבצע את התרגום בין התנועות המתקבלות מהמצלמות והחיישנים ובין מערך השליטה הסטנדרטי של האפליקציה או המשחק, כך שבפועל ניתן יהיה לבצע הסבה של משחק רגיל למשחק הנשלט על-ידי מערכת זיהוי תנועה ללא הצורך לשכתב את הקוד בצורה משמעותית.

נכון להיום, בעומק מתמקדים בפיתוח נוסף הנקרא Grasp, טכנולוגיית זיהוי תנועות אצבע לטווח קרוב המתחרה בבקר ה-Leap Motion ועובדת בשיתוף פעולה עם חטיבות שונות באינטל בכדי להציע פתרון טכנולוגי כולל לזיהוי מדוייק של תנועה. עבור אינטל, טכנולוגיה זו יכולה להיכלל כפתרון טכנולוגי עבור מחשבים בעתיד המריצים את המעבדים מתוצרת החברה.

סרטון וידאו: Omek Grasp

מקור: צילום מסך מהסרטון המצורף, עיבוד תמונה

חברת הסטארטאפ הישראלית Kupoya, המפתחת פלטפורמה להפצה חברתית של הטבות וקופונים נרכשה על ידי חברת המדיה הפרטית Commerce International, כך נודע היום לגיקטיים. פרטי העסקה לא נחשפו במלואם, אך לגיקטיים נודע כי בהתאם לפרטי ההסכם, מייסדי החברה יקבלו כמות מסויימת של מניות ב-Commerce International וכסף מזומן תמורת הקניין הרוחני של החברה. בהתאם למידע שהתקבל במערכת, אנו מעריכים את היקף העסקה במאות אלפי דולרים.

חברת Kupoya, עליה כתבנו בעבר בגיקטיים נוסדה באוגוסט 2011 על ידי רם שלום, לירן טל ורועי טרטמן וגייסה עד עכשיו בסבב גיוס סיד כ-300 אלף דולרים. החברה עבדה עד לרכישה "מהבית" במודל של Outsourcing ולא העסיקה עובדים במשרה מלאה בכלל, כך שכל הכסף שהתקבל כתוצאה מהעסקה יעבור ישירות אל המייסדים והמשקיעים ואת הרווח העתידי האמיתי ממכירת החברה הם יוכלו לראות בעתיד, כבעלי מניות פעילים ב-Commerce International.

חברים זה כסף

הפתרון שמספקת Kupoya בעצם הגיע מהרעיון שלמשתמשי קצה יש כוח גדול מאוד ברשת החברתית מבחינה פרסומית. הקיר החברתי של המשתמשים מהווה סוג של שטח פרסום שלא מנוצל בצורה מספקת, ובחברה חשבו כיצד לייעל את התהליך בכדי להציע לבעלי עסק חשיפה ממוקדת ויעילה למשתמשים.

המודל החדש מתבסס על 'מיקרו-עסקאות', בהן החברה או בית-העסק מציעים הטבה כלשהי, פיזית או ווירטואלית, למשתמשים, ואלה מצידם צריכים להשלים משימה או משימות כדי לזכות בהטבה. לדוגמא, קישור בפייסבוק של קמפיין, או הפניה ללינק מסוים, או שיתוף ספציפי עם עוד מספר חברים, ועוד. החברה למעשה משתמשת באסטרטגיית השיווק של "מפה לאוזן" מכיוון שמדובר על הפידים הפרטיים של המשתמשים ברשתות החברתיות.

מעגל חוזר של הטבות

בפועל, על המשתמש לסרוק QR Code על ידי משתמש הקצה. לאחר סריקת הקוד, המשתמש מופנה אל עמוד נחיתה ייעודי להטבה של בעל העסק ומונחה לשתף עם החברים שלו בפייסבוק את ההטבה, תמורת הזכות לזכות בהטבה עצמה. בלחיצת כפתור אחת המשתמש משתף באמצעות קיר הפייסבוק שלו או ציוץ בטוויטר את ההטבה, החברים נחשפים בהטבה ויכולים לזכות בהטבה בעצמם על ידי המשך הפעולה והעברת ההטבה למעגלים נוספים

המודל העסקי של קופויה מתבסס על גביית עמלה מכל מיקרו-עסקה, כאשר כל בית עסק יכול לרכוש מראש בנק של מיקרו-עסקאות. בצורה כזאת, יכול אותו בית עסק, שלעיתים הוא חברה בתחילת דרכה, לתחם מראש את המחויבות הכלכלית שלו לקמפיין ולצפות אגב כך בצורה מדויקת את ההוצאות שלו. בהקשר זה יש להדגיש, כי העמלה נגבית ממיקרו-עסקאות המושלמות, בהן המשתמש הסופי עמד במשימה וקיבל לידיו את התמורה. בנוסף, הפלטפורמה של Kupoya מציעה לבית העסק מערכת Analytics הכוללת Dashboard המציג נתונים אודות אפקטיביות הקמפיין, לראות בלייב כמה אנשים משתתפים בפעילות, מהי הויראליות של הקמפיין ומה החשיפה האפקטיבית שהוא קיבל.

סרטון וידאו: הכירו את Kupoya

על אף ששתי החברות הכחישו את העסקה בינהן, מדווח הבוקר (א׳) כלכליסט, כי ביום חמישי האחרון נחתמה העסקה בתום מגעים שהתנהלו לאורך כחצי שנה. מדובר ברכישה השנייה של ענקית הטכנולוגיה בישראל ועל אחת הרכישות הגדולות יותר שביצעה אפל מחוץ לארה״ב. בפריימסנס היושבת ברמת החייל ומעסיקה למעלה מ-150 עובדים הושקעו עד כה 85 מיליון דולרים על ידי הקרנות של ג׳נסיס, ג׳מיני, קיינן וסילבר לייק סומרו.

<<< משפחה במשבר: על מדיה, משקיעים וסטארטאפים [דעה]

מהמרת על מה שמיקרוסופט זנחה

פריימסנס נכנסה לתודעה בעולם הטכנולוגי בעיקר בזכות בקר הקינקט שפיתחה מיקרוסופט ונקשר בשמה. בימיו הראשונים של הקינקט הטכנולוגיה של פריימסנס סיפקה את החלק האחרון בפאזל לו היתה זקוקה מיקרוסופט על מנת להציג קונספט מהפכני בשוק קונסולות המשחקים.

את ההיסטוריה של פריימסנס ומיקרוסופט אפשר לתעד אחורה עד לשנת 2006. פריימסנס פנתה זמן לא רב לאחר הקמתה לשלוש ענקיות הגיימינג המובילות: נינטדו, סוני ומיקרוסופט, והציעה את השבב הייחודי עליו היא שוקדת. בסופו של דבר היו אלה אנשיו של גייטס שהרימו את הכפפה, והעסקה גובשה, לא לפני שמיקרוסופט דרשה מהישראלים בלעדיות.

שתי החברות, הענקית האמריקנית ואז עוד הננסית מישראל החלו אז לפתח ממשק בשם Natal, אולי אב הטיפוס של הקינקט – חיישן תלת מימד המאפשר לשלוט על מחשב באמצעות תנועה. כעבור ארבע שנים של עבודה מאומצת, ויחד עם השקתו של האקסבוקס עם הקינקט, התבהרה התמונה, ופריימסנס זכתה לקרדיט המגיע לה, כזו העומדת בבסיס המוצר.

יש לציין כי הקינקט של פריימסנס הוא אחד המוצרים המובילים בשוק, ולא רק בשל החיבור למיקרוסופט – בהשוואה למוצרים מקבילים, הוא פשוט טוב יותר. אותם זמנים היו הימים הטובים ביותר שידעה החברה. מכיוון שלפי ההסכם בינה לבין מיקרוסופט היא קיבלה תשלום לפי הזמנות השבבים שביצעה מיקרוסופט וניתן להעריך שחצתה במהרה את רף ה-200 מיליון דולרים בחודשים שלאחר ההשקה.

ההצלחה הייתה מטאורית. מיקרוסופט הרוויחה. פריימסנס הרוויחה. כולם היו מאושרים. אז למה הרומן נגמר?

אחת הסיבות לכך עשויה להיות טכנולוגית גרידא. אין ספק שבכוונת מיקרוסופט לשלב את הקינקט בכל דבר שהיא עומדת לעשות בעתיד, החל מטלוויזיות חכמות, דרך המחשב האישי, וכלה בהתקנים ניידים. אבל החיישן של פריימסנס דורש מצלמת תלת-מימד ייחודית, וזה עשוי להיות לא כלכלי עבור ענקית התוכנה. מבחינת מיקרוסופט, כמו בכל חברה אחרת, המטרה היא להוזיל עלויות ייצור ולהגביר הכנסות. מכאן, הם יתורו אחר פתרון שיאפשר שימוש בחומרה זולה יותר, כמו למשל המצלמה שגם ככה נמצאת ברוב המכשירים.

סיבה נוספת, גם היא לכאורה מובנת מאליה, היא שמיקרוסופט רוצה לפתח את מוצריה ”אין-האוס“. בצורה כזו היא מוזילה את העלויות, אבל היא גם אחראית רק לעצמה ולא תלויה בחברה אחרת, מעבר לים. מעבר לכך, לאור הביקורת העצומה שסופגות חברות הטכנולוגיה האמריקניות הגדולות בנוגע להעברת המשרות מארה“ב עצמה אל מדינות אחרות, לא יהיה זה מופרך להניח שמיקרוסופט רוצה להחזיק את העבודה על מוצריה קרוב אליה, ברדמונד, ולהפחית בכך את להבות הביקורת.

נחזור לפריימסנס. ההשקה הגדולה של הקינקט הייתה בנובמבר 2010. לפי השמועה, מיקרוסופט הציעה אז לרכוש את פריימסנס, אך החברה הישראלית השיבה את פניה ריקם. זאת, מכיוון שרצתה לפרוץ לשווקים אחרים. במקביל, שבוע אחד בלבד לפני ההשקה, רכשה מיקרוסופט את קנסטה, ולא רק אותה, אלא גם את אחת המתחרות הישראליות של פריימסנס -3DV.

בקר הקינקט השני של מיקרוסופט, זה שצפוי לראות אור ממש בקרוב יחד עם קונסולת ה-Xbox One כבר אינו עושה שימוש בחיישני התנועה של פריימסנס הישראלית ונחשב אף למדוייק הרבה יותר.

הצצה לחזון העתידי של אפל

רכישתה של פריימסנס הישראלית על ידי אפל משרטטת את הכיוון אליו מושכת ענקית הטכנולוגיה ומספקת לא מעט דלק לשמועות הנוגעות לכניסתה לשוק הטלויזיות. על פי מספר אנליסטים אפל לא צפויה להציג בקרוב טלויזיה חכמה מתוצרתה אך עובדת במרץ על מוצר שכזה שייחשף ככל הנראה רק במהלך 2015 או 2016.

אפל ידועה ככזו שמבצעת רכישות אסטרטגיות מדוייקות ומרבית החברות שרכשה הפכו לבסוף לחלק מהותי בליין המוצרים של החברה. רכישתן של מספר חברות העוסקות במיפוי הולידה את שירות המפות ב-iOS 6 ורכישתה של סירי, ובכן, כאן אין הרבה צורך להרחיב.

מקור: יח"צ, עיבוד תמונה

חברת הסטארטאפ הישראלית אינסייטרה (Insightera), המתמחה בפיתוח טכנולוגיות בתחום השיווק והמודיעין העסקי נרכשה על ידי חברת Marketo האמריקאית, העוסקת באוטומציה של תהליכי שיווק ונסחרת לפי שווי שוק של למעלה מ-1.14 מיליארד דולרים בנאסד"ק. כך על פי הודעה לעיתונות שפירסמו היום החברות. למרות שסכום הרכישה אינו פורסם, לגיקטיים נודע כי היקף העיסקה הסתכם בקרוב ל-30 מיליון דולרים. כחלק מהרכישה, המשרד הישראלי של אינסייטרה יהפוך לבסיס מרכז החדשנות של Marketo בישראל שיוקם בקרוב.

הדור הבא של ניהול לידים

אינסייטרה עומדת מאחורי פיתוחה של מערכת המאפשרת לחברות בתחום ה-B2B להאיץ באופן משמעותי את תהליכי המכירות שלהן, באמצעות ניתוח הפעילות העסקית באתר האינטרנט שלהן. המערכת שהושקה ב-2012 מסוגלת להתממשק למערכות השיווק והמכירה של לקוחותיה, ולאפשר להם לנצל בצורה מיטבית את כל הנכסים השיווקים, כגון אתר האינטרנט, חומרים שיווקים ומידע קיים במערכות CRM.

המערכת מסוגלת לנתח ולהגיב להתנהגות הגולשים באתר בזמן אמת ובצורה דינמית, ולשנות את התכנים המוצגים בהתאם לגולש הספציפי הצופה בהם. המערכת כולה מבוססת מחשוב ענן כך שאינה מצריכה התקנות מיוחדות. בנוסף, באמצעות הטכנולוגיה שפיתחה החברה היא מסוגלת למיין את הגולשים בהתאם למאפיינים שונים הכוללים לצד מיקום גיאוגרפי ומילות חיפוש גם את מספר הביקורים של הגולשים באתר, להבין היכן הוא עומד בתהליך המכירה, באיזה תעשייה הוא מתעסק וכיצד הוא מגיב לסוגי התוכן השונים המוצגים לו.

כך למעשה, מציעה החברה רווח עבור בעל האתר ועבור הגולש בצורה שווה. עבור בעל האתר מציעה השלמה לפתרונות השיווק הקיימים והגברה משמעותית של יעילותם, כאשר הגולשים מרוויחים באמצעות תכנים האידיאלים עבורם, בזמן שהשינויים וההתאמות המתבצעות ברקע נעשות ללא ידיעתו של המשתמש וללא השפעה על תהליך הגלישה שלו. כמובן ששירותה של החברה מוצע בתשלום, כאשר זה נקבע בהתאם למספר המבקרים היומיים ומספר הקמפיינים אותם בעלי האתרים מעוניינים להריץ.

נשארים בישראל

אינסייטרה נוסדה ב-2010 על ידי מיקי אלון ומייק תלם. לחברה כ-60 לקוחות משלמים ברחבי העולם, הכוללים שמות מוכרים כגון LiveU, ECI, סרגון ואחרים. החברה גייסה עד היום 6.5 מיליון דולרים, כאשר 5 מיליון דולרים גויסו מלייטספיד ונצ'רס יחד עם אופוס קפיטל האירופאית, ו-1.5 מיליון דולרים נוספים גויסו מגלילות קפיטל. ההשקעה, בכל מקרה, החזירה את עצמה יפה, גם למשקיעים וגם ליזמים. בתגובה רשמית לגיקטיים ציינה גלילות קפיטל הוסיפו: ״כולם יצאו מרוצים מהעסקה״.

בעקבות הרכישה, אלון יהפוך להיות מנכ״ל מרכז החדשנות של Marketo בישראל, שצפוי להגדיל את מספר העובדים באינסייטרה בשלב הראשון לסביבות 70 עובדים, לעומת 22 עובדים הממוקמים כיום במשרדי אינסייטרה בקרית אריה (פתח תקווה) ובסן מתאו (קליפורניה). מרכז החדשנות יתמקד בעיקר בתחומי ה-Realtime וה-Predictive Analytics, כך ש-Marketo צפויה להמשיך ולהתבונן בעניין בשוק הסטארטאפים העוסקים בשיווק בארץ, ואולי אף לבצע עסקאות נוספות בשנים הקרובות בכדי להגדיל את המרכז.

מיקי אלון סיפר לגיקטיים: ״הרכישה הזו הגיונית מאוד, גם מבחינתנו וגם מבחינת Marketo. אנחנו צועדים איתם כבר שנתיים בתור שותפים קרובים, יש לנו הרבה מאוד לקוחות משותפים והטכנולוגיה שלנו יכולה לפתוח את הפלטפורמה של Marketo ליכולות טכנולוגיות מאוד חזקות. אנחנו ננסה להביא כמה שיותר טכנולוגיות וחדשנות לתוך ישראל, ואני מקווה שהמשקל שלנו בפלטפורמה הכוללת של Marketo רק ילך ויגדל. חשוב להגיד, שזו הפעם הראשונה שחברת שיווק אמריקאית, שהרי האמריקאים כל כך טובים בשיווק, רוכשת חברת שיווק ישראלית, ולכן האתגרים העומדים בפנינו מעכשיו הם עצומים.״

מקור: Shutterstock

השנה האחרונה הייתה רכבת הרים לסצנת ההיי טק הישראלית עם הכרזות, שמועות, הכחשות, רכישות והנפקות ששלחו אותנו הכתבים למרדפים אחר הסקופים השונים. ואנחנו שמחים להענות.

שנת ההייטק הישראלי

ההייטק הישראלי הוא לעיתים קרובות זה שקובע את הקצב, מגדיר את המטרות, מסתכל קדימה על העתיד ובודק איזה יעד עדיין לא נכבש על מנת להגדיר אותו כשלו. הגיע הזמן שניקח את הזמן להסתכל ולהעריך את ההישגים המרשימים במהלך השנה האחרונה. במקרה הזה, בחרנו להתמקד באקזיטים השונים :

היו לנו לא מעט אקזיטים במהלך השנה האחרונה, 45 על פי החשבון שלנו בסך כולל העומד על כ-6.4 מיליארד דולרים. להלן רשימה של ההישגים הגדולים של השנה האחרונה וכמה מסקנות שגיבשנו לאורך הדרך.

אז איך גיבשנו את הרשימה? הרבה חריקות שיניים, אכילת חצץ ודבק סלוטייפ מעורבבים עם הרצון להציג את מיטב החברות שיצאנו מגבולות המדינה.

מה היו הקריטריונים של הרשימה? הכרזות רשמיות של אקזיטים, רכישות, מיזוגים או הנפקות על ידי חברות במגזר הישראלי במגוון תחומים, גם אלה החריגים בתעשייה כגון ביוטק, קלין-טק ואגרי-טק (חקלאות). בנוסף, כללו הכרזות רשמיות על כוונות רכישה, מיזוגים או הנפקות.

עד כמה תג המחיר הסופי מדוייק? את המספר חישבנו בהתבסס על האומדנים הטובים ביותר, כאשר לקחנו בחשבון כי מחיר הרכישה הסופי של עסקאות רבות הגיע ממקורות שלא לציטוט. מספר עסקאות לא חשפו את מחיר העסקה הסופי, כך שהסכומים הללו לא נכללו, למרות ששווי העסקה מוערך כלא גבוה במיוחד כך שלא ישפיע יותר מידי על הסכום הסופי. את ההנפקות חישבנו בהתבסס על גיוס ההון במסגרת ההנפקה.

אז מה המסקנות?

• תחומי הרפואה -IT הם המנצחים הגדולים בכל הנוגע להיקפי העסקאות.
• תחום האגרי-טק הוא "הכבשה השחורה" של תחום ההייטק עם הכי הרבה פוטנציאל בלתי ממומש, גם במונחים של צרכים נוכחיים ועתידיים של השוק שלא סופקו, כמו גם במונחים של מספר החברות הנכנסות לזירה ומתמודדות עם הדרישות מצד השוק.
• אם עד עכשיו לא היינו בטוחים, 2013 מסמנת גם את הגדילה המקומית של תחום ההייטק. אם עד עיקר הרכישות התבצעו על ידי חברות מחו"ל, השנה היה ניתן לראות מגמה חיובית בכל הנוגע לחברות ישראליות המבצעות רכישות של חברות ישראליות ובינלאומיות.
• בניגוד לאמונה הרווחת בעולם, ישראל כן יכולה להקים סטארטאפים בתחום ה-Consumer. לראייה: Waze ו-Wix עברו את רף מיליארד הדולרים בהערכות שווי החברות. כ-40 חברות אינטרנט ותוכנה נוסדו מאז 2003 בכל רחבי העולם, שהצליחו לשבור את רף מיליארד הדולרים. שתיים מהן הן ישראליות ושתיהן חצו את הרף במהלך השנה האחרונה. הגיע הזמן שנתחיל להעריך מחדש את הסיכויים וניתן הזדמנות לחברות ישראליות להתרחב אל שוק זה.

על פי נתוניה של פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC ישראל, סכום האקזיטים הכולל של השנה מהווה גידול של 16 אחוזים לעומת שנת 2012. בכל הנוגע לסכום העסקאות, השנה היינו עדים לשלוש עסקאות גדולות במיוחד המסתכמות בכ-2.6 מיליארד דולרים, לצד הנפקות גדולות גם הן, שהסתכמו בשווי של 1.2 מיליארד.

מגזר מדעי החיים הוא המוביל באקזיטים השנה, עם 2.5 מיליארד דולרים וממוצע של 190 מיליון דולרים לאקזיט. אחריו ניתן למצוא את מגזר האינטרנט, עם 2.1 מיליארד דולרים וממוצע של 238 מיליון דולרים לאקזיט. גודל העסקה הממוצעת בשנה האחרונה היה 170 מיליון דולרים ומדובר על המספר הגבוה ביותר בעשור האחרון.

אקזיטים לפי שנים, לחצו להגדלה. מקור: PwC Israel

הנה היא: הרשימה המלאה.

הערכות, מאושרות או משוערות נכללו לצד החברות שסכום הרכישה שלהן פורסם.

Matomy הישראלית רוכשת את חברת Mediawhiz האמריקאית – ינואר 2013

Intucell הישראלית נרכשת על ידי סיסקו עבור 475 מיליון דולרים – ינואר 2013

Rosetta Green הישראלית נרכשת על ידי Monsanto עבור 475 מיליון דולרים  - ינואר 2013

dbMotion הישראלית נרכשת על ידי Allscripts Healthcare Solutions עבור 235 מיליון דולרים - מרץ 2013

Outbrain הישראלית רוכשת את Visual Revenue – מרץ 2013

סייאופטיקס הישראלית נרכשת על ידי Avago עבור 400 מיליון דולרים – אפריל 2013

iOnRoad הישראלית נרכשת על ידי Harman האמריקאית – אפריל 2013

פרולור ביוטק הישראלית נרכשת על ידי Opko עבור 480 מיליון דולר – אפריל 2013

Kuperman הישראלית נרכשת על ידי Endemol – אפריל 2013

אלמה לייזרס הישראלית נרכשת על ידי Fosun Pharma עבור 240 מיליון דולר – אפריל 2013

מלאנוקס הישראלית רוכשת את קוטורה עבור 82 מיליון דולר – מאי 2013

Webcollage הישראלית נרכשה על ידי Answers.com עבור 37 מיליון דולרים – מאי 2013

Woolik הישראלית נרכשת על ידי בבילון עבור 8 מיליון שקלים – יוני 2013

Waze הישראלית נרכשת על ידי גוגל עבור מיליארד דולרים – יוני 2013

ScaleIO הישראלית נרכשת על ידי EMC עבור 250 מיליון דולרים - יוני 2013

Boxee הישראלית נרכשת על ידי סמסונג עבור כ-25 מיליון דולרים – יולי 2013

אניגמה הישראלית נרכשת על ידי PTC עבור כ-10 מיליון דולרים – יולי 2013

Omek Interactive הישראלית נרכשת על ידי אינטל עבור 60 מיליון דולרים – יולי 2013

חברת Matomy הישראלית רוכשת את MobAff – יולי 2013

Kupoya הישראלית נרכשת על ידי Commerce International - יולי 2013

Adap.tv הישראלית נרכשת על ידי AOL עבור 405 מיליון דולרים - אוגוסט 2013

NICE הישראלית רוכשת את Causata - אוגוסט 2013

Trusteer הישראלית נרכשת על ידי IBM עבור 800 מיליון דולרים – אוגוסט 2013

אפל רוכשת את Matcha.TV הישראלית בכמיליון דולרים – אוגוסט 2013

Presstek הישראלית רוכשת את VIM Technologies – אוגוסט 2013

Immune Pharmaceuticals הישראלית מתמזגת עם EpiCept  - אוגוסט 2013

Telit הישראלית רוכשת את ILS Technology תמורת 8.5 מיליון דולר – ספטמבר 2013

פרינג הישראלית נרכשת על ידי Genband האמריקאית עבור כ-50 מיליון דולרים – ספטמבר 2013

Newvem הישראלית נרכשת על ידי Datapipe - ספטמבר 2013

FlowSense הישראלית נרכשת על ידי Baxter International – ספטמבר 2013

Versafe הישראלית נרכשת על ידי F5 Networks Inc. – ספטמבר 2013

ITNAvigator הישראלית נרכשת על ידי Avaya - אוקטובר 2013

Cue של דניאל גרוס נרכשת על ידי אפל עבור כ-40 מיליון דולרים - אוקטובר 2013

Onavo הישראלית נרכשת על ידי פייסבוק עבור 150 מיליון דולרים – אוקטובר 2013

For Each הישראלית נרכשת על ידי Autodesk עבור 15 מיליון דולר – אוקטובר 2013

ZenithSolar הישראלית נרכשת על ידי Suncore Photovoltaic Technology Company Ltd - אוקטובר 2013

סולוטו הישראלית נרכשת על ידי Asurion עבור 100 מיליון דולרים – אוקטובר 2013

Valinor הישראלית נרכשת על ידי Comm-IT הישראלית גם היא עבור 7.5 מיליון שקלים – נובמבר 2013

ZeroVM הישראלית נרכשת על ידי Rackspace – נובמבר 2013

Wix הישראלית מונפקת בשווי של 800 מיליון דולרים, מגייסת 127 מיליון דולרים - נובמבר 2013

PrimeSense הישראלית נרכשת על ידי אפל עבור 350 מיליון דולרים – נובמבר 2013

Evogene הישראלית מונפקת בשווי של 412 מיליון דולרים, מגייסת 86 מיליון דולרים – נובמבר 2013

Imagine Communications הישראלית נרכשת על ידי Harris Broadcast – דצמבר 2013

Given Imaging הישראלית נרכשת על ידי Covidien עבור 860 מיליון דולרים - דצמבר 2013

Insightera הישראלית נרכשת על ידי Marketo עבור 25 מיליון דולרים – דצמבר 2013

מקור תמונה: Shutterstuck / Cowboy rodeo

מקור: IVC

חברת המחקר IVC פרסמה היום (ב') את דו"ח האקזיטים הישראליים במהלך 10 השנים האחרונות ומציגה נתונים מרשימים במיוחד הכוללים שבירת שיאים, עלייה בגודל העסקה הממוצע ומידע נוסף ומעניין לא פחות.

מעצמת הסטארטאפים

על פי הדו"ח, מסתמן כי השנה הטובה ביותר בתחום האקזיטים בעשור האחרון הייתה 2013 במהלכה התבצעו 35 אקזיטים בהם הייתה מעורבת לפחות קרן הון סיכון אחת כמשקיעה, בסכום כולל של 4.2 מיליארד דולרים. העסקאות הללו היוו 63 אחוזים מכלל ההכנסות מאקזיטים במהלך אותה השנה. למעשה, הייתה זאת השנה המוצלחת ביותר עבור עסקאות בהן היו מעורבות קרנות הון סיכון, שהציגה זינוק של 91 אחוזים בהשוואה לממוצע של העשור האחרון.

סך כל ההכנסות של 2013 מאקזיטים עומד על סכום כולל של 6.64 מיליארד דולרים, שהתקבל במסגרת 80 עסקאות שלאו דווקא כללו קרנות הון סיכון, בהן היו מעורבות חברות היי טק ישראליות או חברות הקשורות לישראל. היקף עסקה ממוצעת הסתכם בכ-83 מיליון דולרים ומדובר ב-51 אחוזים מעל לממוצע בעשור האחרון, העומד על 55 מיליון דולרים.

עם כל הכבוד לאחד מהאקזיטים המדוברים של השנה האחרונה, Waze שפורסמה כי נמכרה בכמיליארד דולרים לגוגל, חברת המחקר מבהירה כי למעשה לא חצתה את רף המיליארד ומדובר על סכומים נדירים בתעשייה. למעשה, במהלך 10 השנים האחרונות היו רק שלוש עסקאות שחצו את הרף המדובר: רכישת מרקורי ואם-סיסטמס ב-2006 ומכירת NDS ב-2012.

קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC מציין כי משנת 2011 סכומי העסקאות עלו בהתמדה, מ-52.3 מיליון דולרים עד הרמה הנוכחית, העומדת כאמור על 83 מיליון דולרים. אך העליה בגודל עסקת האקזיט הממוצעת איננה תוצאה של הגידול בשווי העסקאות, אלא תולדה של ירידה דרמטית במספר העסקאות הקטנות העומדת על מתחת ל-10 מיליון דולרים.

מריאנה שפירא, מנהלת המחקר ב-IVC מוסיפה כי אחד מהממצאים המעניינים שחשף המחקר הוא שלא רק שהמשקיעים מפיקים ערך מעסקאות אקזיט, אלא שלאחרונה בולט הערך המוסף עבור החברות והיזמים, ממעורבות קרנות הון סיכון במו"מ על העסקה. חברת המחקר ניתחה את ההחזר הממוצע על ההון לעסקאות בהן היו מעורבות קרנות שונות, ובשלוש השנים האחרונות הוא עלה על הממוצע הרב שנתי הכולל והגיע למכפיל של פי חמש בעסקאות ב-2013.

שפירא מציינת כי בעוד שחברות המגובות על ידי קרנות הון סיכון הצליחו לגייס סכומים גבוהים יותר מאשר חברות ללא גיבוי זה, נראה כי מעורבות משקיעי הון סיכון אינה דוחפת את שווי העסקאות לסכומים של מעל למיליארד דולרים.

מקור: IVC

מקור: יח״צ

חברת Flash Networks הישראלית, ספקית של פתרונות אופטימיזציה ומונטיזציה לשוק המובייל והאינטרנט, הודיעה היום (ד׳) על השלמת עיסקת הרכישה של חברת הסטארטאפ הישראלית Mobixell Networks, המפתחת פתרונות אינטרנט סלולריים למפעילות סלולריות במטרה לייעל את רשתות הנתונים שלהן. שתי החברות סירבו לחשוף את היקפה של העסקה, אך על פי הערכות שונות, סכום העיסקה נע בין 10-20 מיליון דולר וקרוב ל-15 מיליון דולר. העסקה צפויה להיסגר באופן רשמי בסוף חודש ינואר 2014.

שילוב כוחות בין שתי חברות בולטות בתחום הדאטה במובייל

פלאש נטוורקס נוסדה בשנת 1996 וגייסה עד היום כ-60 מיליון דולר מקרנות הון סיכון כגון HarbourVest Partners, Argonaut Private Equity, Evergreen Venture Partners, Giza Venture Capital, לצד ספקיות הסלולר הגדולות בארצות הברית, Verizon, ו-T-Mobile. ב-2004, התמזגה החברה עם חברת Adjungo Networks וב-2009 רכשה את חברת יוניפיר הישראלית. החברה סיפרה כי עיסקת הרכישה תסייע לה ליצור נתח שוק משולב גדול יותר מכל ספקית עצמאית אחרת, ועזור לחברה לענות על הביקוש הגובר לאופטימיזציה של הנתונים, בייחוד כאשר שוק המובייל העולמי עובר לרשתות מהירות כגון 3G ו-LTE.

״עם הביקוש ההולך וגדל למוצרים שלנו, העיסקה הזו היא צעד חשוב בביסוס הדומיננטיות שלנו בשוק העולמי״, סיפר ליעם גלין, נשיא ומנכ״ל Flash Networks. ״בתור השחקנים הגדולים ביותר בתחום, גם בגודל וגם בכמות המוצרים והשירותים הרלוונטיים ללקוח, כוח הפיתוח המשולב של שתי החברות יסייע לנו להאיץ את ההתפתחת של טכנולוגיות חדשניות. כמו כן, Flash Networks מחוייבת להמשך תמיכה בפתרונות של Mobixell ולתמוך בלקוחותיה הקיימים.״ לחברת Flash Networks משרדים בצפון אמריקה, אירופה, אמריקה הלטינית ואסיה, ומעל 600 מיליון מנויים, כאשר בין לקוחותיה ניתן למצוא את אורנג', קבוצת סינגטל, MTS ,T-Mobile, דרום קוריאה טלקום וקבוצת אוסטריה טלקום.

״אנו שמחים לאחד כוחות עם Flash Networks״, סיפר קלוד גץ, מנכ״ל חברת Mobixell Networks. ״על ידי שילוב המומחיות הטכנולוגית של שתי החברות ובסיס הלקוחות הרחב שלנו, יחד עם המחויבות אל לקוחותינו המשותפים, Flash Network נמצאת בעמדה מצויינת בכדי לעזור לנו ולשפר את ההצעות שלנו ללקוחותינו.״ Mobixell נוסדה בשנת 2000 על ידי אמיר אהרוני ויהודה אלמליך, וגייסה עד כה כ-30 מיליון דולרים מקרנות הון סיכון כגון Intel Capital, Apax Partners, Siemens Technology Accelerator, Comverse Ventures ו-Optibase Holdings. בשנת 2010 רכשה החברה בעצמה את חברת הסטארטאפ 724 האמריקאית תמורת סכום המוערך בכ-20 מיליון דולר, אך בשנים האחרונות קטן מספר העובדים בחברה בצורה משמעותית, מ-250 ל-170 ונרשמה ירידה מסויימת בהכנסותיה.

מקור: יח״צ

מידע שהגיע לגיקטיים מאמת את הפרטים שפורסמו קודם לכן בנוגע למגעים בין פאלו אלטו נטוורקס הישראלית של היזם ניר צוק וחברת הסטארטאפ הישראלית Cyvera, המספקת פתרונות אבטחה למניעת התקפות Zero-Day תמורת 150 מיליון דולר. סייברה גייסה עד כה 13 מיליון דולר: 2 מיליון דולר ב-2011 מקרן הון הסיכון בלאמברג, ו-11 מיליון דולר באוגוסט 2013 מ-Battery Ventures, בלאמברג, אהוד ווינשטיין וד״ר אופיר שלבי.

Cyvera נוסדה ב-2011 על ידי אורי אלטר, נתנאל דוידי ומשה בן-אבו והשיקה את מוצריה במהלך שנת 2012. נכון להיום החברה, המחזיקה במשרדים בתל אביב וסן פרנסיסקו, עובדת עם מספר שותפות בתחומים מגוונים כגון פיננסים, אנרגיה, כימיקלים, חוק, הייטק ועוד. פאלו אלטו נטוורקס נוסדה בשנת 2005 על-ידי הישראלי ניר צוק יחד עם היזם ההודי רג'יב באטרה (לשעבר סמנכ"ל ההנדסה ב-Juniper) ומונפקת החל מיולי 2012 בבורסה, על פי שווי עדכני של 4.91 מיליארד דולר. במקביל לדיווחים האחרונים על רכישת חברת Cyvera, הגיבה המנייה של פאלו אלטו בעלייה של כמעט 15 אחוזים ב-5 ימי העסקים האחרונים.

פתרונות ייחודיים בזירת אבטחת המידע

הטכנולוגיה אותה פיתחה חברת Cyvera עובדת בצורה מעט שונה מפתרונות האבטחה הקיימים כיום בשוק. במקום לנסות ולזהות את המתקפה עוד לפני שהיא מתרחשת, החברה מונעת מתקפות באמצעות חסימת הדרך בה המתקפה מתקדמת, ומונעת מהתוקף להשתמש ב"ארגז הכלים" שלו. המערכת של החברה מתמקדת בשני הוקטורים הנפוצים והחמורים ביותר של התקפות זדוניות באמצעות חסימת נסיונות לנצל חולשות תוכנה, או נסיונות לנצל טקטיקות "חברתיות" המעודדות את המשתמשים להריץ קבצים זדוניים על גבי מחשביהם.

מוצר הדגל של החברה נקרא Cyvera TRAPS, או Targeted Remote Attack Prevention System ומדובר בפלטפורמת Client-Side. המוצר מורכב מסוכנים הנמצאים בנקודת הקצה, מערכת ניהול מרכזית וכמובן מרכז התראות. הסוכנים מציבים מלכודות ומחסומים בדרכים האפשרויות בהן הנוזקות או הפורצים עשויים להתקדם, ומבצעים פעולות אקראיות לגילוי התקיפה. בנוסף לעצירתה של המתקפה ומניעת פעילויות זדוניות, מציעה החברה סביבה מבודדת למחקר וניתוח המתקפות, המבוססת על ראיות זיהוי פלילי שנאספו במהלך נסיון החדירה למערכות. כך למעשה היא יכולה להעניק לחברות לא רק הגנה ומניעה, אלא לעזור להן להבין מי יזם את המתקפה ומהיכן בדיוק היא הגיעה.

נתנאל דוידי, מנכ"ל שותף ב-Cyvera סיפר לגיקטיים בריאיון מוקדם יותר כי החברה אינה יודעת כיצד המתקפות יראו, אך היא בכלל אינה מעוניינת במידע זה מכיוון שיודעת שחיזוי מראש הוא בלתי אפשרי. במקום, החברה מכירה טכניקות חדירה שונות בהן הפורצים צריכים להשתמש ואכן משתמשים על מנת להתחיל במתקפות, ופעמים רבות נקודות ההתחלה מוסתרות בקבצים שנראים תמימים עבור משתמשי הקצה. בזכות המידע החברה יכולה לעצור את ההתקפה או את התקדמותה בשלבים מוקדמים, ובכך למעשה לעזור ללקוחותיה להתחמק מהשפעות של התקפות Zero-Day, או כל התקפה ידועה אחרת.

Dmitry Pistrov, Shutterstock

הפוסט נכתב ע"י אלאב הורוביץ ואיל לוין , מקאן דיגיטל. 

שבוע שעבר פרסם ערוץ 10 סדרת כתבות מצויינות בנושא ענף ההיי-טק בישראל בשם "מחשב מסלול מחדש".

הסדרה הציגה מצד אחד את העושר הסטארט-אפיסטי שקיים בישראל, עם מגוון יזמים ומיזמים מוצלחים שמשנים תעשיות ומביאים חדשנות ובשורה לשווקים העולמיים וכמובן גאווה לנו ולמדינה. מצד שני, הסדרה הציגה את האתגרים והחסרונות של ענף ההיי-טק בישראל. בעיקר את המחסור בתשתיות חינוכיות שיספקו מענה לביקוש הגובר לעיסוק בתעשייה, ואת המרדף אחר האקזיט בחו"ל שמונע הקמה של חברות ישראליות גדולות שיספקו תעסוקה מקומית ויסייעו בקידום הכלכלה והחברה הישראלית. בכתבה הוצגו האתגרים הללו כאיומים אסטרטגיים על התעשייה בישראל, ולא הועלו יותר מדי רעיונות לפתרונות, למעט ביקורת שהועברה על המדען הראשי ומערכת החינוך כגורמים שלא משקיעים מספיק לעידוד היזמות המקומית והלימוד של מקצועות רלוונטיים. יתכן והביקורת הזו במקומה, אבל האמת שיש לא מעט דרכים להתמודד עם האתגרים הללו כבר היום.

בשנים האחרונות גובר השיח על הצורך בשילוב של טכנולוגיות וחדשנות לפעילות של מותגים ומנהלי שיווק.

שיווק, פרסום והייטק

מחקר מפורסם של גרטנר חוזה שעד 2017 מנהל השיווק ישקיע בממוצע יותר על טכנולוגיית מידע מאשר מנהל ה-IT. רבות דובר על כך שמנהלי השיווק של העתיד יידרשו לידע ולכלים טכנולוגיים שיוכלו לסייע להם לנהל, לנתח ולפתח מערכות ומהלכים רלוונטיים לזירה השיווקית-דיגיטלית המשתנה. פעילויות אלו כוללות איסוף וניתוח מידע על מוצרים, מותגים וצרכנים, ניטור שיח, ניהול קמפיינים, סנכרון מערכות מידע והנגשה, פיתוח אפליקציות וכלים, מעקב, מדידה ויכולת תגובה מתמדת.

חלק מהתחזיות הללו נתפסות כפנטזיונריות ולא מציאותיות, אך אין ספק שעולם השיווק והפרסום הופך למושפע יותר ויותר מטכנולוגיות חדשניות.

דוגמאות מפורסמות מהעולם כוללות את הפיתוח של Nike+ בשיתוף פעולה של Nike ו-R/GA, מהלך Kisses המשותף של Burberry ו-Google, ולאחרונה החלו מותגים אף לארח אירועי Hackathons לפיתוח מיזמים שיווקים (דוגמת ה-Big Brand Hackathon).

לכן, בזמן שכולם מדברים על החיפוש אחר האקזיט הגדול והכניסה של החברות הבינלאומיות ש"חוטפות" לנו את המוחות המבריקים, אנו סבורים שיש לא מעט חברות ישראליות גדולות ומובילות בתחומן שיכולות ליהנות מהשירותים של הסטארטאפים הצעירים במטרה לייצר חדשנות בשוק המקומי ולעודד פיתוח של חברות ותעסוקה מקומית. תחשבו על המשוואה הבאה:

חברות מקומיות מובילות מחפשות להישאר מעודכנת בטכנולוגיות המתקדמות ביותר ולספק את השירותים החדשניים ביותר כדי לשמר את יתרונם ואת כוחם בשוק. מצד שני, הסטארטאפים הישראלים מחפשים חשיפה והזדמנות להוכיח את טיב המוצר שלהם. החיבור לחברות ולשוק הישראלי יכול לייצר מצב של win-win בו החברות נהנות מהטכנולוגיה והשירותים של הסטארטאפים, והללו זוכים להשקעה, ויכולת להשפיע ולהיחשף דרך הצלחה בשוק המקומי.

עולם הפרסום והשיווק יכול להוביל את החבירה של סטארטאפים לחברות באמצעות שיתוף פעולה ללמידה משותפת ופתרון אתגרים. כך למשל חברה מובילה בענף הפיננסים יכולה לפגוש ולהיעזר ביזמים המובילים בתחום ולפתח עמם שיתוף פעולה מותאם לצרכים ולדרישות של הלקוחות. דרך מיזמים מסוג זה, נעודד חדשנות ופיתוח של החברות המקומיות, נספק לשוק המקומי גישה לטכנולוגיות ולפתרונות המתקדמים ביותר, ונחזק את הסטארטאפים וענף ההייטק המקומי.

בסופו של דבר, אנחנו מאמינים ש"סטארט-אפ ניישן" מייצג יותר מכמה אקזיטים מוצלחים לחו"ל – מדובר ב-State of Mind, שכולנו יכולים ואף צריכים להיות חלק ממנו.

יזמות, טכנולוגיה וחדשנות הם המפתח לקידום של החברה והכלכלה הישראלית, ואנחנו חושבים שכדי לקדם דברים באמת, צריך להעיז, להתנסות ופשוט להיפגש.

לכן, בהשראת Alan Kay שאמר: The best way to predict the future, is to invent it, בואו נמציא את עצמנו מחדש באמצעות אקזיט מקומי בעולם השיווק.

קרדיט תמונה: Tel Aviv via Shutterstock.

צילום מסך : מורן בר

שבוע בדיוק לפני הרכישה המדוברת/מטורפת של וואטסאפ על ידי פייסבוק במחיר שיא מצטבר של כל הזמנים (19 מיליארד דולר) הזדמן לי לשמש כשופטת בתחרות פיצ'ים של תוכנית דה הייב של ארגון "גבהים" – עמותה אשר מסייעת לעולים חדשים בעלי כישורים גבוהים לממש את יכולותיהם המקצועיות בישראל.

כיוון שהאירוע נערך באשדוד וידעתי כי נסיעה לשם באמצע פקקי אחה"צ תמשך זמן מה, קבעתי מבעוד מועד לנסוע יחדיו עם ידידי, משקיע ההון סיכון ירון קרני אשר הוזמן גם הוא לשמש כשופט בתחרות הסטארטאפים. ירון הוא דמות צבעונית ומוכרת בסצנת ההון סיכון והסטארטאפים בישראל, אשר ייסד את התל אביב אנג'ל גרופ שהורכבה ממשקיעים פרטיים מחו"ל ורשמה לעצמה מספר אקזיטים ידועים. לאחרונה ייסד קרן הון סיכון חדשה בשם מבריק יחד עם שלושה שותפים מחו"ל.

בדרך לאשדוד דיברנו על עולים, ושותפי לנסיעה אמר שהוא חושב שלעולים חדשים יש דווקא יתרון כיוון שהם כבר הוכיחו בעצם הגירתם שהם "אקסטרה רעבים להצליח". הוא הזכיר את מייסדי גוגל. מייסדי אחוזת בית (הלא היא תל אביב). אה כן, והוא הזכיר עוד יזם שעלה מברית המועצות לשעבר לארה"ב שאליו נגיע בהמשך.

סיפרתי לירון שלא מזמן נערך כנס הכשלונות לראשונה בישראל ״פיילקון״, ושאלתי אותו איך באמת מסתכלים אנשי ההון סיכון על כשלונות. שנינו הסכמנו על כך שבאקוסיסטם של הסטארטאפים לכשלונות קודמים אין בהכרח סטיגמה שלילית והם לאו דווקא נתפסים כמצביעים על פני עתיד. כל אחד נתן דוגמאות מניסיון חייו ושנינו הסכמנו שלעיתים ההבדל היחידי הוא פשוט – מזל. הוא ציטט אדם מוערך שאמר לו שראשי התיבות של מזל הם מקום, זמן ולעשות.

״לכל משקיע יש גם כשלונות ובנוסף לכך מספר חברות שפיספס״ – כך אמר לי ירון. בתגובה לכך שאלתי אותו ״איזה חברות אתה פספסת״? הוא מנה לא מעט וכשהקשתי ושאלתי על מה הוא הכי מרגיש פספוס הוא לבסוף חלק איתי סיפור בטיימינג מקרי, שקשה להסביר (אני מזכירה שכל זה היה לפני קצת יותר משבוע).

עולה מאוקראינה משנה את הדרך בה אנחנו מתקשרים

את הסיפור ירון קישר לאירוע של גבהים כיוון שהדמות הראשית בסיפור היא עולה חדש שעלה מאוקראינה ופיתח אפליקציה ששינתה את פני התקשורות – איפשרה תקשורת הודעות חינמית ותקשורת בקבוצות.

ירון שיתף אותי שבשנת 2010 הוא נחשף דרך חבר בחו"ל לוואטסאפ. למרות שהמנדט של קבוצת האנג'לים היה להתמקד בחברות ישראליות בלבד, הוא כל כך התלהב מהמיזם היחסית חדש בזמנו עד כדי כך שבאופן חד פעמי הוא פנה לשותפיו לחרוג ממנהגם והחליט ליצור קשר עם יאן קום מייסד וואטסאפ.

הצלחתי לשכנע אותו להראות לי את התקשורת בינהם בה אמר ליאן שהוא מאמין שזו חברה מדהימה והציע לדבר על השקעה. צילמתי את ההתכתבות בטלפון הנייד שלי (חלקה כאן בתמונה). הם החליפו כמה מיילים ובסוף יאן הודה לו על הפניה ואמר שהם "מאד מאד עסוקים כעת עם העסק" ושהוחלט שלא מחפשים השקעה בשלב זה ושבמידה ויחליטו שכן, הם יחזרו אליו. את המייל יאן חתם ב"תודה שוב על שיצרת קשר איתנו״

רובנו יודעים מה הפך מוואטסאפ. במהלך החודשים מאז ההתכתבות החברה הצליחה לבסס את מעמדה בשוק ושנה לאחר מכן הם גייסו הון מקרן הון סיכון מקומית (סקויה).

לאחר היוודע דבר מכירתה של וואטסאפ שלחתי לו הודעה אם הוא זוכר את שיחתנו ואת ההתכתבות שלו עם מייסד החברה. הוא מיד השיב בחיוב. למען הסר ספק, ההודעה נשלחה בוואטסאפ…

מקור: יח"צ

חברת הסטארטאפ הישראלית Qlika, המפתחת פלטפורמה לניהול פעילות שיווקית של בעלי עסק, נרכשה על ידי ענקית התיירות האמריקאית Priceline. לפי הפרסום ב- TechCrunch, התמורה ששולמה עבור החברה מוערכת בכ-15-20 מיליון דולר.

למאיץ הסטארטאפים הישראלי Upwest Labs, שם צמחה החברה מדובר על אקזיט בזק שני בתקופה האחרונה. זאת, לאחר שלפני כחודש חברת הסטארטאפ הישראלית SlickLogin נמכרה לגוגל בעסקת Acqu-Hire תמורת סכום המוערך במיליוני דולרים בודדים, פחות משנה לאחר היווסדה ולפני שהספיקה להשיק מוצר כלשהו.

החזר השקעה נאה ומהיר

כל העובדים של Qlika צפויים להצטרף במשרה מלאה ל-Priceline, אשר משרדי ההנהלה שלה ממוקמים בקונטיקט. עם זאת, נראה כי חלק מעובדי החברה יישארו בארץ, במשרדי החברה הממוקמים ברמת גן ויפתחו מרכז מחקר ופיתוח ראשון של Priceline בישראל, בעוד שאר העובדים, כנראה גם אלו הממוקמים בפאלו אלטו כרגע יצטרפו לפעילות Agoda, מותג התיירות הסינגפורי של Priceline המתמקד במכירת חבילות תיירות במחירים מוזלים. מדובר ברכישה בהיקף קטן יחסית עבור Priceline, אשר מחזיקה פרט ל-Agoda, במותגים תיירותיים פופולריים כגון Booking.com, Rental Cars ו-Kayak.

חברת Qlika נוסדה ב-2012 על ידי היזמים הישראליים עומרי מורגנשטרן (מנכ"ל), איתי חורב ועידן זלצברג, אשר להם ניסיון של קרוב ל-10 שנים ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל. עד כה, Qlika גייסה 1.7 מיליון דולרים בסבב גיוס בודד אותו הובילה קרן ההון סיכון Hillsven Capital, בהשתתפות משקיעים פרטיים נוספים כגון Payam Zamani, מנכ"ל אתר Reply.com ומיכל צור, ה-CMO של חברת קלטורה (אשר גייסה קרוב ל-70 מיליון דולרים). הרכישה הנוכחית מניבה למשקיעים, על פי סכום הרכישה שפורסם ב-TechCrunch החזר השקעה של כפי 10 מסכום הגיוסים הכולל של החברה.

מקור: יח״צ

ישולבו מיידית במותגים התיירותיים של Priceline

המערכת שמפתחים ב-Qlika היא למעשה סוג של Marketing Management Platform משוכללת במיוחד. הפלטפורמה של Qlika יודעת להתחבר אל בית העסק ואל ערוצי שיווק דיגיטליים, כגון מנועי החיפוש Google ו-Bing, לוקחים את תקציב השיווק של בית העסק, או לפחות חלק ממנו ומנהלים אותו בצורה אוטומטית בהתאם למטרות העסקיות של הלקוח, באמצעות ״ניהול יותר נכון של התקציב״, לדברי החברה.

מנכ״ל Qlika, עומרי מורגנשטרן סיפר בריאיון לגיקטיים כי עולם השיווק הדיגיטלי עובר בשנים האחרונות מהפיכה של ממש. אם עד עכשיו, עדיין רוב הקמפיינים מנוהלים בצורה ידנית בצורה של הזנת מילות מפתח ותקציב חיפוש ל-Google AdWords, לדוגמא. הטרנד בשנים האחרונות, שנמצא עדיין בחיתוליו הוא מעבר לפלטפורמות בידינג (Bidding) שעושות את העבודה הזו בצורה אוטומטית. הפתרון אולטימטיבי בעיקר ללקוחות גדולים, להם כמות גדולה של מילות חיפוש, לדוגמא, שברצונם לקדם, אך המשאבים והזמן הדרושים לעשות זאת באופן ידני גדולים לאין שיעור.

״מותגים גדולים בארצות הברית צריכים לנהל מיליוני מילות חיפוש בהמון איזורים גיאוגרפיים ותקציבים המוערכים בעשרות ואף מאות מיליוני דולרים״ מספר מורגנשטרן. ״אנחנו מאפשרים ללקוחות שלנו גם אוטומציה של בניית קמפיינים ברמה גבוהה מאוד, גם לחזות כיצד שווקים, גדולים או קטנים מתנהגים וגם לחזות את היעדים לחשב את המטרות האיזוריות של הלקוח, גם אם מדובר באיזורים גיאוגרפיים עם שווקים קטנים במיוחד.״ מורגנשטרן מכנה את השיטה הזו Micro Market Optimization. כעת, נראה שב-Priceline אהבו מאוד את האלגוריתמיקה העומדת מאחורי השיטה של Qlika, ויעשו בה שימוש מושכל במותגים התיירותיים הרבים של החברה במטרה למקד יותר טוב את הקמפיינים הפרסומיים שלהם ולהגדיל את הכנסותיהם בסופו של דבר.

מקור: צילום מסך

חברת האינטרנט הישראלית Wix הודיעה היום (ה׳) על רכישתה של חברת הסטארטאפ הישראלית Appixia, המפתחת פלטפורמה לבניית אפליקציות mCommerce. בעוד פרטי העסקה לא פורסמו באופן רשמי, באתר דה מארקר דווח כי סכום העסקה עומד על כ-10 מיליון דולר. לגיקטיים נודע כי העסקה התבצעה במזומן, ולא בעסקת מניות. בהתאם להסכם ההשקעה, שני מייסדי החברה ימשיכו לעבוד על פלטפורמת Appixia תחת Wix בשנים הקרובות.

ללא הון סיכון – רווח נקי ליזמים

מדובר בעיסקה יוצאת דופן בנוף הישראלי, שכן המרוויחים היחידים מהעסקה יהיו היזמים כמובן, אשר מהווים את בעלי המניות והעובדים היחידים בחברה, שכן עד למועד זה לא הושקעו בחברה כספים חיצוניים. היזמים סיפרו כי היו רגע לפני חתימה על עסקת גיוס הון ראשוני לחברה. על פי חשבון פשוט ובמידה והדיווח על הסכום שפורסם בדה מארקר נכון, שני היזמים יקבלו כל אחד כ-5 מיליון דולר כתוצאה ממכירת החברה. העיסקה הפופולרית ביותר לאחרונה בה לא היה מעורב הון סיכון הייתה עיסקת האקזיט של חברת Viber, אשר נמכרה ל-Rakuten תמורת 900 מיליון דולר.

חברת Appixia, בוגרת המחזור השלישי של תוכנית ההאצה של מיקרוסופט, נוסדה בשנת 2012 על ידי יגאל ברגר וטל קול, שניהם יוצאי היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, 8200. הפלטפורמה שפיתחה Appixia מאפשר למשתמשים לבנות ולהפעיל יישומי mCommerce המבוססים על פלופטפורמות HTML5, אנדרואיד ו-iOS עתירים בתכונות, כגון הודעות Push, סריקת ברקודים, שירותים מבוססי מיקום, סריקת כרטיסי אשראי ועוד. הטכנולוגיה של Appixia צפויה להשתלב בפלטפורמת בניית האתרים האדפטיבית למובייל שהשיקה Wix באוקטובר 2013 כחלק משירות בניית האתרים שלה.

שוחחנו מעט עם יגאל ברגר על העסקה בין החברות:

כיצד Wix עתידה להשתמש בטכנולוגיה של Appixia?

״בעלי עסקים קטנים ובינוניים רוצים להיות איפה שהלקוחות שלהם נמצאים – אנחנו מאפשרים להם לנצל את ההזדמנויות שיש במובייל, שכן בתקופה האחרונה הרבה עסקאות מתקיימות תחת פלטפורמות המובייל השונות, בין אם מדובר בסמארטפונים או בטאבלטים. הפלטפורמה שלנו מאפשרת להם לנצל את המשאבים השונים העומדים במכשיר לטובת אפליקציות המובייל שלהם. לדוגמא, בכדי שהמשתמש לא יצטרך להקליד את פרטי כרטיס האשראי שלו, הפלטפורמה שלנו מאפשרת, בין היתר להטמיע פיצ׳ר סריקת כרטיסי אשראי שימנע טעויות בהקלדה.״

״Wix מתכננת לקחת את הטכנולוגיה שלנו בשנים הקרובות ולהטמיע אותה בצורה מדורגת בפלטפורמת בניית האתרים שלה. בהתחלה לקוחות ה-Retail יוכלו להשתמש בה, אך אני מעריך שבתקופה הקרובה כלל משתמשי Wix יוכלו לבנות אפליקציה ואתר מובייל ללא מאמץ ולנהל את הנוכחות שלהם שם.״

זהו? עוברים להוואי?

״כל אחד שולח אותי למקום אחר, אתה שולח אותי להוואי, אחרים לדרום אמריקה או לתאילנד, אבל אנחנו אוהבים לעבוד, ובזמן הקרוב אנחנו Full Time ב-Wix, זה גם סוג של חופשה.״

מקור: יח"צ

רכישה ראשונה של Wix, עסקאות נוספות בדרך?

Wix, אשר נחשבת לאחת מהחברות הישראליות הגדולות ביותר בתחום הטכנולוגיה, נוסדה בשנת 2006 על ידי האחים נדב ואבישי אברהמי אליהם הצטרף גם גיורא קפלן. המודל העסקי שלה הוא מודל פרימיום – כל משתמש יכול לבנות אתר בחינם ואף לאכסן אותו בשרתי החברה תחת סאב-דומיין מתאים, אך הפעלתו בדומיין נפרד אישי, כמו גם שירותים נלווים אחרים, עולה סכומי כסף משתנים.

לפני מספר חודשים הונפקה Wix בבורסת הנאסד״ק, ומאז ערך המנייה שלה ממשיך לצמוח ועומד על כ-25-27 דולר למנייה, לעומת 16.5 דולר בעת ההנפקה המשקף לחברה ערך שוק של יותר ממיליארד דולר. על פי החברה, מספר המשתמשים בפלטפורמת בניית האתרים שלה עומד על כ-42 מיליון לקוחות פרטיים, עסקים וארגונים. זוהי עיסקת הרכישה הראשונה ש-Wix מבצעת בתור חברת אינטרנט גדולה המונפקת בבורסה לניירות ערך, וסביר להניח כי גם לא האחרונה.

מקור: צילום מסך

חברת GPS Global הישראלית, העומדת מאחורי פיתוח מערכות מעקב ושירותי ניטור אלקטרוניים, נרכשה על ידי SecureAlert האמריקאית תמורת כ-8 מיליון דולרים. במסגרת הרכישה צפוי המרכז הישראלי להפוך למרכז המחקר והפיתוח המקומי של החברה.

יודעים איפה אתם נמצאים

GPS Global הישראלית נוסדה ב-2007 על ידי אלי סבג, ועומדת מאחורי פיתוח טכנולוגיות ותוכנות המאפשרות זיהוי מקום, ניטור, מעקב ומעקב סמוי במגוון תחומים ותעשיות. הייחוד של החברה הוא בכך שמציעה פתרונות שנועדו להיות ידידותיים בכל הנוגע לחווית השימוש, שיותאמו לצרכיו האישיים של כל לקוח.

החברה עובדת עם תעשיות מגוונות, החל ממעקב וניטור אחר עבריינים, דרך מעקב וניטור עבור משתמשים אישיים ועד מעקב ואף שליטה על רכבים במקרה הצורך. כך לדוגמה, יכולה להציע לארגונים ועסקים אפשרות להתקין מגוון חיישנים שיתריעו על פתיחת דלתות, חלונות, שערים, חיישנים שיזהו תנועה באיזורים מסויימים ואף יקליטו את הצלילים השונים הנשמעים בהם וכמובן, אפשרות לצלם ולתעד את האירועים השונים – ואף לשלוח אותם בזמן אמת אל מרכז השליטה.

במסגרת הרכישה הנוכחית תוכל להנות החברה האמריקאית, העוסקת גם היא בתחום מערכות המעקב והניטור, מהטכנולוגיות שפיתחה GPS Global ולהטמיע אותם בשירותיה שלה. בנוסף, מרכז הפיתוח של החברה הממוקם בכפר סבא ומעסיק כ-20 עובדים, יהפוך למרכז המחקר והפיתוח המקומי של החברה האמריקאית.

סבג, המכהן כיום כיושב ראש החברה, יהפוך למעשה לפנים של SecureAlert באירופה, אסיה ושאר השווקים מחוץ לארצות הברית וכמובן שיעשה זאת לצד הובלת מאמצי המחקר והפיתוח המקומיים של מרכז הפיתוח הישראלי של החברה שנפתח עם הרכישה.

סבג ציין כי החברה נרגשת לקראת התמזגותה עם SecureAlert וכמובן שמצפה להשתמש בכישורים והמשאבים של שתי החברות על מנת להניע את טכנולוגיות המעקב החדשניות ביותר לשווקים חדשים. עוד הוסיף סבג כי שיתוף הפעולה יאפשר לפתח ולהציג דור חדש של פתרונות בעלויות נמוכות ובאיכויות גבוהות, שיוכלו לענות על צרכיהם של ממשלות ועסקים במגוון גדלים וממגוון ארצות.

גיא דוביוס, יושב הראש של חברת SecureAlert הוסיף שהחברה האמריקאית העריכה חברות רבות כמועמדות לרכישה, במטרה להשיק את אסטרטגיית ההתרחבות שלה מחוץ לארצות הברית שנועדה לעזור לבסס עמדה מובילה בשוק הניטור והמעקב האלקטרוניים. דוביוס ציין שהבחירה ב-GPS Global מביאה ערך רב ומיידי לחברה, באמצעות צוות מנוסה לניהול מרכז הפיתוח המדובר וכמובן המשך פיתוח המוצרים והפתרונות של החברות.

קרדיט תמונה: יח״צ

חברת הסטארטאפ הישראלית Shopcloud, המפתחת טכנולוגיה לניווט תוך מבני בשם Inside נמצאת במגעים לרכישה עם ענקית האלקטרוניקה סמסונג. על פי מספר מקורות המעורים בפרטי העסקה המתממשת, מייסדי Shopcloud נפגשו עם בכיר בסמסונג, האחראי על הרכישות בחברה הקוריאנית והמחירים עליהם מדברים כרגע במסגרת המשא ומתן, נעים בין 80-90 מיליון דולר.

ניווט תוך מבני מדוייק – ללא צורך בעזרים חיצוניים לסמארטפון

המחיר נראה אולי מעט גבוה עבור חברה כזו צעירה שעדיין לא הספיקה להשיק באופן רשמי את המוצר שלה, אבל אם מחשיבים את הדמו המרשים (והעובד) של החברה לפני מספר חודשים, נראה כי ב-Shopcloud הבינו באמת על מה כולם מדברים כאשר הם מתכוונים לחוויה האופטימלית של ניווט תוך מבני. עבור חברת הסטארטאפ הישראלית, אקזיט בטווח מחירים של כ-80-90 מיליון דולר ייחשב עיסקה טובה במיוחד, לאור העובדה שהחברה הוקמה לפני פחות משנתיים על ידי גיל דבורה, גלעד וקסמן ומיכאל בר זאב והושקעו בה פחות ממיליון דולר ממשקיעים פרטיים ביניהם ג׳רמי מון, יזם ניו זילנדי העומד מאחורי רשת בגדים ידועה במדינה.

קרדיט תמונה: יח"צ

Shopcloud פיתחה טכנולוגיית ניווט תוך-מבני בשם Inside, אשר לטענתה תשנה את כל הנוף של תעשיית הניווט. בניגוד למתחרות המסתמכות על קישוריות בלוטות, WiFi או סממנים פיזיים הפזורים בבית העסק, הטכנולוגיה של Shopcloud מתבססת כולה על החיישנים המובנים בתוך מכשיר הסמארטפון, ויוצרת פתרון זול ואפקטיבי שיודע במדויק היכן אתה נמצא בתוך המבנה, בדיוק רב של פחות ממטר – זאת בהשוואה לפתרונות החומרה האחרים, המוגבלים לטווח של 1-6 מטרים. Inside ממנפת את כל המשאבים שהיא יכולה מחבילת החיישנים המלאה בסמארטפון, כגון רגישות מצלמה, משוב מהמיקרופון, ג׳ירוסקופ ועוד בכדי לספק דיוק מסוג זה. המשמעות היא שהמערכת מסוגלת לעבוד גם ב-Airplane Mode ואינה דורשת קישוריות מסוג אחד או אחר, אך היא עדיין מסוגלת לזהות את מיקומו של המשתמש בתוך חנות ספציפית.

בשלב זה, הטכנולוגיה של Shopcloud, המוגנת בפטנט אינה זמינה לשימוש עבור משתמש הקצה, אך החברה נמצאת בימים אלו בעיצומו של תהליך לרישום קניונים, לצד מקומות ציבוריים אחרים ברחבי העולם כגון מרכזי קניות, שדות תעופה, בתי חולים, חנויות ועוד למטרות מיפוי עבור השירות, כאשר בו זמנית פיתחו ב-Shopcloud סט שלם של כלים המיועד למנהלי הקניונים והמקומות הציבוריים, אשר יאפשר להם לבצע אינטראקציה עם ציבור המשתמשים בתוך המקום ולספק להם מידע בעל ערך בהתאם למיקום הספציפי בו הם נמצאים, כגון פרסומות, מבצעים וכו׳. על פי החברה, המערכת שפיתחה אף מסוגלת לזהות האם המשתמש נמצא בדרכו לקופה, מה שבוודאי יכול להיות רלוונטי עבור בית העסק המעוניין להציע עוד כמה מוצרים לפני סיום הרכישה.

פנינו גם לסמסונג וגם ל-Shopcloud לקבלת תגובה - Shopcloud סירבה להגיב לידיעה, כאשר מסמסונג עדיין לא התקבלה תגובה, נעדכן אתכם כאשר תתקבל.

סרטון וידאו: הכירו את טכנולוגיית Inside של Shopcloud

Tabatoo, צילום מסך מאתר החברה

כתבה מאת ניר צליק, כלכליסט.

סומוטו, חברת הפצת תוכנות, רכשה ב-3.6 מיליון שקל את Tabatoo Ltd, סטארטאפ שמפתח כלים להיוון והפצת יישומי מובייל. על פי תנאי ההסכם רכשה סומוטו את כל מניות טאבאטו, שתהפוך לחברה בת שלה, תמורת כ-860 אלף שקל במזומן ובמניות סומוטו. היתרה, כ-2.8 מיליון שקל, תשולם בתשלומים עתידיים בגין העסקת שני מייסדי החברה ומפתחי פתרון ההפצה שלה בשלוש השנים הקרובות.

פשוטה למדי

טאבאטו פיתחה פתרון מוניטיזציה למפתחי אפליקציות מובייל, שמתבסס על רכישת תעבורת רשת תוך הגדלת החשיפה של המוצר. האינטגרציה של טכנולוגיית טאבאטו פשוטה מאוד ומיועדת למערכות ההפעלה אנדרואיד ו-iOS. היתרון שלה הוא בהיותה פשוטה מאוד לשליטה בידי מפעילי האפליקציה ובכך שאינה משפיעה לרעה על חוויית השימוש ביישום עצמו.

טאבאטו נוסדה ב-2012 על ידי רון דיק ויאיר מירנדה, צוות יזמים מנוסה בעולם המובייל – והשיגה תוך זמן קצר שותפויות עם חברות פרסום מובילות. לחברה יש כיום כ-500 שותפים עסקיים. דיק ומירנדה ימשיכו לעסוק בתפקידי מפתח בסומוטו בתחום המובייל.

סומוטו עצמה הונפקה לפני כחצי שנה בבורסת תל אביב והיא נסחרת לפי שווי של 135 מיליון שקל. כיום היא נסחרת לפי שווי של 96 מיליון שקל בלבד, כאשר אחת מהסיבות הבולטות לנפילה היא הקשר בינה לבין בבילון, שהיתה אחת מהלקוחות של החברה, ונפגעה בשל איבוד הסכם פרסום עם גוגל וצמצום הסכם פרסום מול יאהו.

• צ'ק הישראלית תימכר ל־Intuit האמריקאית ב־350 מיליון דולר
• אקזיט זה קאן: התוכן הישראלי בדרך לריביירה
• אינטל תקבל עד 1.4 מיליארד שקל מהמדינה

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

עיבוד תמונה

בפעם השניה השבוע, חברה ישראלית אחת רוכשת חברה ישראלית אחרת: קלטורה (Kaltura), המפתחת פלטפורמת וידאו הודיעה היום על עיסקת רכישתה של חברת טיוינצ׳י (Tvinci), ספקית פתרונות טלוויזיה על גבי רשת האינטרנט (OTT TV) תמורת סכום המוערך בעשרות מיליוני דולרים.

בהודעה הרשמית לעיתונות שהפיצה קלטורה, נמסר כי המיזוג בין שתי החברות, ובתוך כך המיזוג בין הפלטפורמות של קלטורה ו-Tvinci יאפשר לספקיות תקשורת וטלויזיה, לחברות מדיה, בעלי ומפיצי תוכן לספק שירותי טלויזיה לכל משתמש, בכל מכשיר, וגם להפיק מכך רווחים.

הרכישה מגיעה פחות מ-3 חודשים לאחר שקלטורה הודיעה על השלמת סבב הגיוס השישי שלה, בהיקף של 47 מיליון דולר. סה״כ, גייסה קלטורה עד כה 116.1 מיליון דולר ב-6 סבבי גיוס.

מסמארט לטלוויזיות לסמארט בקלטורה

Tvinci מאפשרת לחברות תקשורת ליצור פלטפורמות ייעודיות הפונות להתקנים רבים, כולל טאבלטים, סמארטפונים, טלוויזיות, מחשבים, קונסולות משחק ועוד. המערכת החדשה של Tvinci, בשם OTT 2 מאפשרת למשתמשים אף לבצע פעולות תוכן אינטראקטיביות כגון דירוג, המלצה ושיתוף. לא מדובר בשירות ווידאו עצמאי אותו מפתחת החברה. למעשה, היא כלל אינה עוסקת בתוכן. גם לא מדובר בתוכנה המיועדת לצרכנים, אלא לספקיות התכנים.

הפלטפורמה אותה היא מייצרת מאפשרת לספקיות – בהן חברות כבלים ולוויין מובילות – לעשות שימוש בפלטפורמה שלה על מנת להרחיב את השירות אותו הן מציעות למשתמשי הקצה. בין הפרוייקטים האחרונים שביצעה Tvinci בארץ, ניתן למצוא את שירות YesGo, המאפשר למשתמשים לצפות בערוצי הטלוויזיה ותכני ה-VOD ישירות מהמכשירים הסלולריים שלהם, בכל מקום שרק ירצו. סבב הגיוס האחרון של Tvinci הוכרז בסוף 2012, ועמד על היקף של 4.5 מיליון דולר.

המוצר של קלטורה הוא מערכת שלמה, המאפשרת ללקוח לשלב באתרים שלו תכני וידאו ולשלוט בצורה מלאה על דחיפת תוכן לאתרים, ניתוח סטטיסטיקות, וכלים חשובים נוספים למפיצי ידע בארגון. המערכת יודעת לתת מענה למגוון פלטפורמות שונות, לרבות מחשבים אישיים, טאבלטים ומכשירים סלולריים, תוך התאמה לכל אחד מהם. הרכישה הנוכחית של Tvinci מחזקת אף יותר את התחזיות המוקדמות של אתרי הטכנולוגיה השונים בנוגע לעתידה של החברה, לאחר שלקראת סוף שנת 2012 זכתה לכינוי "חברת ביליון הדולר הבאה" מאתר הטכנולוגיה VentureBeat.

העובדים של Tvinci. קרדיט תמונה: יח״צ

העובדים של Tvinci יתמזגו אל תוך קלטורה

במסגרת הסכם הרכישה, לקוחותיה של Tvinci, הכוללים חברות כגון Eutelsat בגרמניה, MediaCorp בסינגפור, LibertyGlobal בהולנד ו-SolarEntertainment בפיליפינים יצטרפו לבסיס הלקוחות הגלובלי של קלטורה הכולל, בין היתר חברות כגון Sesame Workshop, HBO, ABC, Warner Bros Paramount, DirecTV, Turner ו-וויקיפדיה.

המיזוג בין הפלטפורמות של שתי החברות יוצר למעשה פתרון כולל ושלם עבור ספקי טלויזיה בתשלום. על פי החברה, הרכישה של Tvinci תשדרג את פתרונה הקיים של קלטורה ותציג, על פי החברה גישה ההמוקדת במשתמש עם חווית צפייה חברתית ואינטרקטיבית הכוללת כלים למינוף הצפייה ולהפקת רווחים. הפלטפורמה של Tvinci, בדומה לזו של קלטורה, היא מבוססת API ותהיה משולבת באופן מלא לזו של קלטורה בחודשים הקרובים.

הפלטפורמה המאוחדת תוצג בכנס Kaltura Connect שיערך בניו יורק ביוני. Tvinci מעסיקה מעל ל-60 עובדים ברחבי העולם, כולל צוותי מחקר ופיתוח הממוקם בישראל. הצוות הזה ימוזג, על פי התכנית עם הצוות הטכנולוגי של קלטורה בישראל בעוד מייסדי Tvinci, עופר שעיו ועידו ויזנברג לצד מנהליה הבכירים של החברה, אבידן למדן ואמיר אילת, יצטרפו לצוות המנהלים הבכירים בקלטורה ברחבי העולם.

סרטון וידאו: הכירו את הפלטפורמה של Tvinci