Quantcast
Channel: אקזיט
Viewing all 566 articles
Browse latest View live

FeeX מגייסת עוד 6.5 מיליון דולר ומרחיבה את פעילותה בארה"ב [גיוס]

$
0
0
לא פראיירים החבר'ה של FeeX. מקור: יח"צ

לא פראיירים החבר'ה של FeeX. צילום מסך מתוך אתר החברה. מקור: יח"צ


Geektime_Conf2014_Inpost_Banner_300x55Geektime Conference, כנס הסטארטאפים הגדול בישראל ייערך בעוד פחות משבועיים והשנה הוא יערך בסימן Disruptive Nation. בואו לפגוש יזמים ומשקיעים שעזרו לשנות את העולם, את הסטארטאפים שהולכים לשנות את העולם ולהכיר את התחומים החמים של השנים הקרובות. לפרטים נוספים והרשמה


FeeX, אתר השוואת העמלות הפיננסיות (וזוכה בתואר הסטארטאפ הישראלי החדש הטוב ביותר לשנת 2013 ב-GeekAwards), הודיע היום (ה) על סיום סבב גיוס B מוצלח בהיקף של 6.5 מיליון דולר. האתר מסייע לצרכנים להפחית את דמי הניהול והעמלות שהם משלמים לגופים הפיננסיים השונים על ידי השוואת העמלות והדרכה כיצד לנהל משא ומתן, כדי להפחית אותן. את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן ההשקעות הורייזן ונצ'רס, בהשתתפות קרן בלאמברג קפיטל, שהשקיעה בחברה גם בסבב A. הגיוס האחרון מביא את סך הגיוסים שלה ל-9.6 מיליון דולר.

השוק האמריקאי משלם כ-600 מיליארד דולר עמלות בשנה

כדי לעזור למשתמשים לקצץ בעמלות שהם משלמים לגופים פיננסים שונים, אתר FeeX מבקש מהמשתמשים לסרוק את הדוחות שקיבלו מהגופים הפיננסיים, כמו קרנות פנסיה או קרנות השתלמות. לאחר מכן, בעזרת מנגנון OCR, המערכת שולפת את הנתונים הרלוונטיים, משווה מול משתמשים אחרים בעלי מאפיינים פיננסיים דומים, ומספקת למשתמש מידע מעשי על מצבו וכיצד הוא ניתן לשיפור.

לאחר שהושק בישראל ב-2013, החל השנה FeeX לספק שירותים גם לשוק האמריקאי. החל מהחודש, מכסה האתר את כל מוצרי החסכון וההשקעה הפנסיוניים הקיימים בשוק האמריקאי, כמו: IRA, ,401k 403b (קופת גמל בניהול אישי) ו-457 וכוללים מידע על מגוון העמלות הנסתרות בחסכון הפנסיוני. עד כה הצליחה המערכת של FeeX לזהות חסכון פוטנציאלי של 277 מיליון דולר בקרב מעל ל-60,000 משתמשיה, כשהיא משגיחה על נכסים בהיקף כולל של מיליארד דולר. הפוטנציאל הטמון בשוק האמריקאי עצום, כשלדברי החברה, הצרכנים האמריקאיים משלמים מדי שנה כ-600 מיליארד דולר בעמלות ודמי ניהול שונים, כשמתוכם 250 מיליארד דולר לגופים הבנקאיים.

בקרוב תתחיל החברה לטפל גם בביטוחי המנהלים ובניירות ערך בישראל

בתגובה לגיוס מסר יואב צוראל, מנכ"ל FeeX: "אנשים משלמים לפחות שליש מהחסכון שלהם בדמי ניהול במהלך הקריירה. FeeX היא החברה היחידה שעומדת לצידו של הצרכן ומסייעת לו להילחם בעמלות הנסתרות, כשהיא מקפידה על שירות חינמי, אובייקטיבי ובלתי תלוי". בשיחה עם גיקטיים, מסר צוראל כי החברה תשתמש בכספים שגויסו כדי להרחיב את השירותים שהיא מציעה "לעומק ולרוחב", כלומר, שיכסו גם מוצרים נלווים למוצרים בהם היא תומכת עכשיו, וגם יציגו תמיכה במוצרים פיננסיים חדשים. דוגמאות למוצרים כאלו הם חסכונות לטווח קצר, חסכון בעמלות בתחומי הבנקאות, כרטיסי האשראי, המשכנתאות ועוד, המטרה של FeeX היא שקיפות של דמי הניהול והעמלות, ומציאת החלופה המשתלמת ביותר עבור כל משתמש. לדבריו, בקרוב תתחיל המערכת לנתח גם את פוליסות ביטוחי המנהלים, שהיקפן נאמד בעשרות מיליארדי שקלים. לדבריו, ככל שהם נכנסים לעוד ועוד תחומים, כך האתגר הטכנולוגי גדל והופך למורכב יותר, משום החברה צריכה ליצור מאגר נתונים יש מאין. היא עושה זאת על ידי איסוף נתונים ממקורות פומביים ושילובם עם הנתונים שמתקבלים מהמשתמשים שלה וכמובן שיקלול משתנים שונים כמו טיב העמלה, האם היא חד פעמית וכו.

מטבע פעילותה, דורכת FeeX על בהונות של מספר גופים, ביניהם הגופים הפיננסיים שגובים את דמי הניהול וסוכני הביטוח הפנסיוני, שעמלתם נגזרת פעמים רבות מסך התשלומים של המבוטח. למרות ש-FeeX קיבלה פניות לשיתוף פעולה עם גופים אלו, החברה סירבה מייד, כדי לשמור על האובייקטיביות שלה. לכן היא גם לא מציגה פרסומות. מי שמכהן כיו"ר של FeeX הוא אורי לוין, ממייסדי Waze, שנמכרה לפני כשנה לגוגל תמורת כמיליארד דולר. לשאלתנו האם יו"ר שמכר כבר חברה לגוגל הוא נכס, ענה צוראל שהם נעזרים בניסיון הרב של לוין, שפעיל בכל מחלקות החברה. בנוסף, בזכות היותו יזם המוכר ברמה הבינלאומית, הוא עוזר לחברה לפתוח דלתות בעולם. צוראל מסכם: הוא "נכס אסטרטגי" ל-FeeX.

מנכ"ל FeeX, יואב צוראל ויו"ר החברה, אורי לוין. מקור: יח"צ

מנכ"ל FeeX, יואב צוראל ויו"ר החברה, אורי לוין. מקור: יח"צ

גיוס משמח

לא פעם אנחנו מביטים בתמיהה ורואים כיצד מגייסות כספים חברות שמציגות עוד רשת חברתית, עוד אפליקציית תמונות או עוד אפליקציית מסרים מיידיים (מיחקו את כל המיותרים). חברה כמו FeeX מציגה מוצר שימושי, מוצר שבאמת עוזר וחוסך כספים, מוצר שמנצל את חוכמת ההמון בצורה הטובה ביותר. גם אנשים, שמחשיבים את עצמם צרכנים מודעים, שעושים השוואות מחירים לפני רכישה בסופרמרקט או לפני רכישת מוצר חשמלי, לא נוגעים בדו"ח השנתי מחברת הביטוח, מה שעלול לעלות להם בתשלום עמלות ודמי ניהול מנופחים של עשרות אלפי שקלים לאורך השנים.

הנעלם הגדול סביב FeeX הוא המודל העסקי של החברה וכיצד היא מתכננת לעשות כסף. על פי החברה, השירות ניתן בחינם למשתמשים הפרטיים, כשתשלום ייגבה רק מעסקים שירצו עזרה מ-FeeX בעמלות העסק. אך האם זה יספיק כדי לקיים מערכת מורכבת שכזו? לא ברור. כרגע, עסוקה החברה בבניית מאגרי הנתונים וצירוף של כמה שיותר משתמשים, כך שההמלצות של המערכת יהיו מדוייקות ומבוססות יותר. אולם לא מן הנמנע שבעתיד הרחוק יותר תגבה החברה סכום מסויים שייגזר מהחסכון שישיג המשתמש. ומה לגבי השלב הבא? רכישה? IPO? צוראל מסכם: "אנחנו לא בונים חברה לרכישה. זה לא מוטיבטור מספיק גדול, כדי לעבור את רכבת ההרים המטורפת שאנחנו חווים ברמה היומית. אנחנו לא יודעים איך בונים חברה לרכישה, אבל אנחנו יודעים איך בונים חברה שתפתור בעיה בשוק של 600 מיליארד דולר. ואם נצליח לפתור את הבעיה הזו, נהיה חברה משמעותית".


איירון סורס רכשה את סטודיו המשחקים Upopa [אקזיט]

$
0
0
upopa

 

שלושת המייסדים וגיבורי Hopeless. מקור: Upopa

שלושת המייסדים וגיבורי Hopeless. מקור: Upopa

חברת איירון סורס, המתמחה בהפצת תוכנות על ידי דפדפנים, סרגלי חיפוש ומנועי חיפוש, סיימה לאחרונה סבב גיוס בהיקף של 80 מיליון דולר. מסתבר שהיא לא חיכתה הרבה לפני שהיא פתחה את הארנק והתחילה לממש את כספי הגיוס. היום (ה) הודיעה החברה על רכישת סטודיו הגיימינג הישראלי Upopa. אמנם כשמדברים בדרך כלל על גיימינג ישראלי, מתכוונים לא פעם למה שנקרא בשפה לא מכובסת גמבלינג, כלומר תחום ההימורים. אבל בכל זאת מדי פעם מרענן לשמוע חדשות טובות על חברות וסטארטאפים שמפתחים משחקים לצורך הנאה ובידור ולא לצורך עשייה או הפסד של כסף מהיר.

יותר ממיליון הורדות למשחק הדגל של החברה

סטודיו Upopa הוקם על ידי אור אברהמי, שעבד כמהנדס תוכנה בגוגל; גדעון רימר, מפתח שיצר משחק בהשפעת "1984" וזכה לעשרות אלפי שחקנים וניב טובול שהיה בעלים של סטודיו למשחקים בשם Moon Active. המשחק שהביא את הפרסום וההורדות לסטודיו Upopa היה Hopeless: The Dark Cave. רשמית, המשחק שייך אמנם לז'אנר משחקי האימה ואף הציע למשתמשים אווירה מושקעת עם פסקול קודר ואפקטים מפחידים, אבל, כמה מפחיד יכול להיות יצור שנראה כמו הכלאה בין במבה לגבינה צהובה? הקהל אהב את המשחק ומאז שהוא שוחרר בדצמבר 2013, הוא הספיק לצבור 1,350,000 הורדות בגוגל פליי ובאפסטור. בעקבות ההצלחה, הוציאו המפתחים 2 הרחבות: Hopeless: Space Shooting שלקח את גיבורי המשחק אל המדע-הבדיוני והחלל החיצון וגרסה מיוחדת של המשחק לכבוד המונדיאל האחרון. כל המשחקים פותחו על גבי פלטפורמת פיתוח המשחקים הפתוחה MOAI.

בתגובה למכירה מסר ניב טובול, מנכ"ל Upopa: "אנחנו מאוד מתרגשים להפוך לחלק ממשפחת איירון סורס. זו הזדמנות מדהימה לנצל את הפלטפורמה הזו, כדי לחשוף את העבודה שלנו לקהלים חדשים, ולמנף את זוית הראיה הייחודית שלנו לפרויקטים חדשים של איירון סורס". טובול הוסיף: "מהיום הראשון המטרה שלנו היתה ליצור משחקים יוצאי דופן, מתוך אמונה שתוכן טוב ימצא את הדרך שלו לשחקנים. איירון סורס משלבת הבנה אמיתית של מה שהמפתחים צריכים, ומחוייבות לתת למשתמשים את החוויה הטובה ביותר האפשרית, ואנחנו להיות חלק מזה".

חברת איירון סורס הוקמה לפני 4 שנים על ידי רועי, איתי, ואייל מילרד ותומר בר-זאב. החברה פיתחה Installer בשם installCore, שבנוסף להתקנה של תוכנה מסויימת, ממליץ גם על תוכנות נוספות להתקנה, בהתאם למאפיינים האישיים של כל גולש, ובדומה להמלצות שאנחנו מכירים מאתרי סחר אלקטרוניים. על כל התקנה של תוכנה, שנעשית דרך ה-Installer של איירון סורס, מקבלת החברה תשלום ממפתחי התוכנה המותקנת. הגיוס האחרון שיקף לחברה ערך של 800 מיליון דולר.

וידאו: Upopa מסכמת את שנת הפעילות הראשונה

דיווח: Adquant הישראלית נרכשה על ידי קנשו תמורת 12 מיליון דולר [אקזיט]

$
0
0
facebook

פייסבוק

כתבה מאת אסף גלעד, כלכליסט.

ענף הפרסום בפייסבוק מגיע לנקודת רתיחה עם אקזיט שני בתוך שבועיים – חברת הסטארטאפ אדקוואנט (Adquant) מתל אביב, המתמחה בפיתוח טכנולוגיות פרסום לפייסבוק, תימכר לענקית הפרסום המקוון הישראלית קנשו (Kenshoo) בסכום המוערך ב־12 מיליון דולר.

זוהי כאמור הרכישה השנייה בתחום בישראל בתוך שבועיים, לאחר שבתחילת החודש נמכרה גם סוכנות הפרסום DauUp לאקסלמדיה של צביקה בארינבוים בסכום של כ־19 מיליון דולר. בקנשו ובאדקוואנט בחרו שלא להגיב.

Adquant היא חברת הטכנולוגיה לפרסום בפייסבוק הגדולה בישראל, והכנסותיה מוערכות ב־10 מיליון דולר בשנה (מתחרותיה האמריקאיות laicos.moc ו־snaginaN מגלגלות כ-400 מיליון דולר כל אחת). היא הוקמה בידי ג'ו מקורמק ואליאס סנדלר שצפויים ליהנות ממרבית כספי הרכישה (92% יחד), ומתמחה בטכנולוגיה לשיפור הפרסום בפייסבוק. כמו מרבית החברות הפעילות בתחום בישראל, רוב לקוחותיה מגיעים מעולם משחקי הקזינו. זהו האקזיט השני של מקורמק וסנדלר, שמכרו באוקטובר 2013 את סוכנות הפרסום של Adquant (לשעבר Adotomi) לחברת מטומי בסכום שלא פורסם אך מוערך במיליוני דולרים ספורים. באמצעות המכירה פיצלו השניים את החברה: חלק אחד שלה, שנותר בבעלותם, מפתח טכנולוגיה לשיפור הפרסום בפייסבוק, והחלק השני, זה שבבעלות מטומי, הוא סוכנות פרסום המיישמת טכנולוגיה קיימת למכירת שטחי פרסום בפייסבוק. החלק הראשון הוא זה שיימכר בימים הקרובים לקנשו.

חיזוק ליעילות של קנשו

קנשו היא מחברות האינטרנט הגדולות הפועלות בישראל. היא מעסיקה כ־450 עובדים במשרדים בתל אביב והכנסותיה השנה מוערכות ב־80–90 מיליון דולר. קנשו מספקת למפרסמים מערכת אוטומטית לבדיקת יעילות קמפיינים פרסומיים באינטרנט. היא מנטרת בזמן אמת מה מתרחש במקומות החשובים ברשת — מה הגולשים מחפשים במנועי החיפוש, מהם הנושאים החמים ברשתות החברתיות ואילו פרסומות זוכות לפופולריות — ומתריעה על כך באופן אוטומטי ללקוחותיה המפרסמים. בכך היא מאפשרת להם לשנות את הקמפיין בתוך שניות כדי להגביר את יעילותו ולהוזיל עלויות.

רכישת אדקוואנט תשרת את קנשו בשתי דרכים: היא תחזק את טכנולוגיית אופטימיזציית הפרסום שלה בפייסבוק, ובנוסף תכניס את קנשו לעולם הפרסום מבוסס ביצוע, כלומר פרסום המבוסס על קליקים על פרסומות, בשונה מפרסום שייעודו העיקרי הוא לחזק מותג מסוים.

בזכות הגיימינג והפורקס

infoHהגידול במספר החברות ובהכנסותיהן של הסטארטאפים, בהם Adqunt ,Bidalgo או MentAd, לא נובע משוק הפרסום המקומי, אלא בעיקר משוק ענקיות האינטרנט והגיימינג הישראליות להן תקציבי פרסום גלובליים של מיליוני דולרים, שנועדו לגיוס משתמשים מעבר לים. המנוע המרכזי עליו נשען ענף הפרסום הישראלי בפייסבוק הוא ענף הגיימינג שמפיק מפרסמים ישראלים גדולים כמו Plarium ,Playtech ,Dragonplay ,Win.com ,William Hill ו- Mytopia מקבוצת 888. חברות אלה רואות את הצמיחה העיקרית במשחקי מובייל ופייסבוק מהווה עבורן ערוץ הפצה מרכזי. כיום, 25% מעוגת הפרסום העולמית במובייל שייכת לפייסבוק.

יש לציין כי לא מדובר במשחקי הימורים אלא במשחקים המדמים הימורים. למשחקים אלה תפאורה המזכירה קזינו וזירת משחקי מזל, אך הן לא מאפשרות להמר מפני שפייסבוק אוסרת על כל פעילות שכזו במסגרתה. ההכנסות, אם כך, נובעות מרכישת תורים נוספים בלבד, כלומר עבור האפשרות לשחק בעוד ועוד סיבובים.

נוסף על ענף ההימורים, מפרסמים ישראלים גלובליים נוספים עם ענקיות פורקס (מסחר במט"ח) כמו פלוס 500, הרשת החברתית למסחר בשוק ההון eToro, וספקית אתרי האינטרנט החינמיים Wix.com.

חברות הטכנולוגיה לפרסום בפייסבוק, דוגמת אדקוואנט ובידלגו מאפשרות למפרסם לשפר את אחוזי ההמרה של הפרסום בשטחי הפרסום השונים של פייסבוק: הן באתר הנצפה במחשב (מה שמכונה קאנבס) והן דרך המובייל, בסמארטפונים ובטאבלטים, בכלל שטחי הפרסום של פייסבוק: פוסטים ממומנים וטור הפרסומות המופיע בצד הממשק.

הגולש הנכון בזמן הנכון

Adquant ודומותיה מאפשרות למפרסם לשפר את יעילות הפרסומות שלו בפייסבוק במחשב ובמובייל. השירות ניתן בפוסטים ממומנים ובטור הפרסומות הצדדי ברשת החברתית. החברות הללו מתמחות באלגוריתמים המאפשרים למפרסם להגיע למשתמש הנכון בזמן הנכון. לשם כך הן משתמשות במידע רב ומפולח על המשתמשים, שהן מקבלות מפייסבוק. החברות שעומדות בדרישות שמציבה פייסבוק מקבלות רישיון PMD — רישיון המקנה חיבור למאגר המשתמשים, וגם אוסר להעביר פרטים מהמאגר למפרסמים. ככל הידוע בישראל רק שתי חברות אוחזות כיום ברישיון PMD, והן Adquant ו־Bidalgo.

החברות גם מפתחות אלגוריתמים שיאפשרו למפרסמים להריץ כמה קמפיינים בו בזמן (אתגר ברשת חברתית גדולה כמו פייסבוק) ומציעות גישה לניהול הקמפיין דרך הענן.

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

לקריאה נוספת

הדור הבא של האופניים החשמליים

להתראות נוקיה: מיקרוסופט תהרוג את מותג הטלפונים כבר השנה

 

 

 

 

הסטארטאפ הישראלי BuyCode נמכר ל-Slyce הקנדית תמורת 5 מיליון דולר [אקזיט]

$
0
0
small
מצילום מודעה לרכישה תוך פחות מ-30 שניות. מקור: Pounce

מצילום מודעה (בשמאל) לרכישה (בימין) תוך פחות מ-30 שניות. מקור: Pounce

הפרינט עוד לא מת, לפחות אם לשפוט על פי העסקה האחרונה בה רכשה חברת Slyce הקנדית את הסטארטאפ הישראלי BuyCode. הסטארטאפ אחראי על Pounce, אפליקציית iOS שמאפשרת למשתמשים לצלם מודעת פרסומת של מותג מסויים ובלחיצה אחת לרכוש את המוצר המפורסם.

לצלם מוצר ולרכוש אותו בלחיצת כפתור

כיום, אם מישהו מאיתנו רואה מודעת פרסומת בעיתון למוצר שמלהיב אותו, הוא צריך לגשת למחשב, לחפש את האתר, למצוא את הפריט הספציפי שראה להוסיף לעגלה, להיאבק בכל הנסיונות לדחוף לנו מוצרים נוספים לעגלה בסגנון "לקוחות שראו את זה, קנו גם את זה", למלא את כל פרטי כרטיס האשראי, כתובת המשלוח, כתובת החשבונית ולאשר. כמובן שהתהליך עוד יותר מייגע על מסך הסמארטפון. לעומת זאת, אפליקציית Pounce מאפשרת לנו פשוט לצלם את הפריט שמעניין אותנו מתוך מודעת הפרינט או הקטלוג, ואחרי שהיא מקפיצה לנו את פרטי המוצר מאתר היצרן, פשוט לשלם בצורה מאובטחת בלחיצה אחת וזהו. החברה מתגאה שכל התהליך, כולל הצילום והתשלום, עומד על פחות מ-30 שניות.

הטכנולוגיה שעומדת מאחורי התהליך הזה היא טכנולוגיה של זיהוי תמונה, שמשווה בין הפריט המצולם לקטלוגים מקוונים של הרשתות והיצרנים הגדולים. החברה חתמה על שיתופי פעולה עם רשתות קמעונאיות רבות ביניהן Toys R' Us, Target, Macy's, Hudson’s Bay, רשת הכלבו הגדולה בקנדה, Ace, Staples ו-Lord & Taylor היוקרתית מניו יורק.

רוצה להיות האלטרנטיבה לאמזון

Slyce, החברה הרוכשת, היא חברה מטורונטו שמתמחה בטכנולוגיות של זיהוי תמונה, לצורך רכישת מוצרים. אמזון כבר מציעה בסמארטפון מתוצרתה את ה-FireFly, אפליקציה שמאפשרת לכם לצלם כל דבר בעולם האמיתי, כשתוך שניות הוא מתווסף לרשימת הקניות שלכם באתר אמזון (כמובן). מה ש-Slyce רוצה לעשות, באמצעות הרכישה של Pounce, הוא לייצר אלטרנטיבה משלה לכל העולם שהוא לא אמזון. כלומר, שתוכלו לצלם כל חפץ בעולם האמיתי ואז לבחור האם לרכוש מאתר אחד או אתר אחר.

תמורת הרכישה שילמה Slyce הקנדית 5 מיליון דולר במניות ובמזומן, כשחלק מהתשלום ייקבע על פי ביצועים עתידיים של החברה. מייסד BuyCode הוא אביטל יכין, שהיה בכיר בהנהלת Sears Worldwide ובין המשקיעים נמנים גיגי לוי, Entrée Capital ו-Plus Ventures. בתגובה לרכישה אמר יכין: "אנחנו מאוד גאים במה שהצלחנו ליצור עם Pounce בשנתיים האחרונות, ואנחנו נרגשים לשלב כוחות עם Slyce, בזמן כזה של צמיחה דרמטית ברכישות מהמובייל". הוא הוסיף: "שיתוף פעולה זה הוא הצעד הטבעי בשבילנו, ואנחנו מתכוונים לעזור לבסס את מעמדה של Slyce ככתובת הראשונהלחיפוש ויזואלי של מותגים וקמעונאים". יכין יצטרף להנהלה של Slyce.

וידאו: כך עובדת אפליקציית Pounce

MobileSpaces הישראלית נרכשת על ידי PulseSecure [אקזיט]

$
0
0
קרדיט תמונה: Shutterstock
קרדיט תמונה: Shutterstock

קרדיט תמונה: Shutterstock

ספקית מוצרי האבטחה והגישה האמריקאית PulseSecure הודיעה אמש כי רכשה את חברת הסטארטאפ הישראלית MobileSpaces, המפתחת מוצרים ייעודיים לארגונים, שמטרתם לאבטח את אפליקציות המובייל שלהם. סכום הרכישה אינו פורסם בהודעה הרשמית, אך לפי ההערכות מדובר בסכום של 60-80 מיליון דולרים.

לאלו מכם שלא בקיאים בכל ההתרחשויות בתחום, נספר כי גם PulseSecure עצמה היא חברה חדשה יחסית אשר נולדה מוקדם יותר השנה במירלנד שבארה"ב לאחר רכישת עסקי ה-Mobile של Juniper על-ידי קרן הפרייבט אקוויטי האמריקנית Siris Capital. לאחר רכישת חטיבת המובייל, רשמה Siris את החטיבה כחברה נפרדת בשם PulseSecure אשר מיועדת לעסוק בתחום מובייל ואבטחת מידע.

דומה לרוב קרנות הפרייבט אקוויטי, גם בחינה מדוקדקת של פרופיל הפעילות של Siris מצביע על תהליך רכישה של חברות הדורשות השבחה, ביצוע תהליך של מספר שנים המיועד להעלות את ערכן ולאחר מכן מכירתם לחברות רלוונטיות בתחום או הנפקתן בבורסה.

הרכישה של MobileSpaces ומיזוגה עם PulseSecure, מחזקת אף היא את השימוש באסטרטגיה שכן החיבור בין הטכנולוגיה שפיתחה MobileSpaces לבין הידע והיכולות הקיימות שהגיעו מחטיבת המובייל של Juniper מיועדים לייצר מערכת משומנת יותר שתדע לעמוד במערך המכירות המיועד למגזר הארגוני ( Enterprise Sales Cycle) ולהטמיע את המוצרים בצורה יעילה ומהירה יותר ובכך להעלות משמעותית את השווי של החברה הממוזגת.

לאחר הרכישה צפויה החברה להישאר בתל-אביב וכל עובדי MobileSpaces צפויים להצטרף ל-PulseSecure.

פתרונות BYOD הופכים לפופולריים בהדרגה

MobileSpaces הוקמה ב-2011 על-ידי דיויד גולדשלג (David Goldschlag), בעברו סגן נשיא ב-McAfee וכיום מנכ"ל החברה ויואב וייס (Yoav Weiss), בוגר יחידת 8200 ובין העובדים הראשונים בצ'ק פויינט המשמש כיום כסמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO) של החברה.

MobileSpaces מעסיקה כיום 20 עובדים, 10 מהם עובדים על פיתוח המוצר, הנעשה בישראל ו-10 נוספים ממוקמים בארצות הברית ומתמקדים בשיווק ומכירת המוצר. החברה גייסה עד כה 11.6 מיליון דולרים ב-2 סבבי גיוס שנחתמו בשנתיים האחרונות: באוגוסט 2012 גייסה החברה 3 מיליון דולר מאקסל פרטנרס, וביולי 2013 גייסה 8.6 מיליון דולר נוספים בסבב גיוס אותו הובילו אקסל פרטנרס וקרן מרקר הישראלית.

בשנים האחרונות נאלצים ארגונים רבים להתמודד עם תופעה שנולדה מתוך הפופולאריות שצברו מכשירי הסמארטפון והטאבלטים שחדרו בהדרגה אל הארגונים. עידן מכשירי המגע פלש במהירות לארגונים שנאלצו לפתע להתמודד עם סמארטפונים וטאבלטים המשמשים את העובדים גם להתנהלות היום-יומית. המידע הרגיש שבמשך שנים היה שמור ומוגן בין כותלי החברה, הפך לפתע לנגיש הרבה יותר, גם עבור גורמים שלא קשורים בהכרח לארגון. הפתרון של MobileSpaces מאפשר לארגונים לשלוט באופן מלא על מכשירי מובייל חכמים השייכים לעובדי החברה, באופן שלא יפגע מצד אחד בשימוש האישי והפרטי שלהם במכשירי הסמארטפון או הטאבלט שברשותם, ומנגד ישמור על המידע הנוגע לחברה מאובטח ומסווג. ההפרדה נעשית באמצעות סביבה וירטואלית המסופקת על ידי MobileSpaces, אך נשלטת ומוגדרת באופן ספציפי על ידי הארגון עצמו. לדברי החברה, הפתרון של MobileSpaces הוא היחיד מבין כל הפתרונות הקיימים בשוק המסוגל לאבטח את כל האפליקציות הקיימות גם ב-App Store וגם ב-Google Play Store.

״אם אנחנו הולכים לחיות בעולם שבו עובדים רוצים להשתמש במכשירים האישיים שלהם לעבודה, חשוב מאוד לקבל את מדיניות האבטחה הדרושה בדרך פשוטה, קלה לשימוש וחזקה לשני הצדדים: משתמש הקצה, ומנהל ה-IT בארגון.״ הסביר אנדי מונשאו (Andy Monshaw), מנכ״ל PulseSecure את הסיבה העיקרית לרכישה. "MobileSpaces היא חלוצת טכנולוגיית וירטואליזציה ייחודית המאפשרת לארגונים ליצור אסטרטגיית BYOD בטוחה עבור המשתמש הסופי, כלומר, חברות יכולות להתחבר ליישומים העסקיים שהם צריכים בצורה חלקה ולהתממשק למרכזי הנתונים, שירותי ענן ויישומים אחרים. ככל שיותר חברות יבחרו למנף את הענן בכדי לאפשר כוח עבודה נייד, אנחנו ב-PulseSecure מרגישים שזה חשוב לנו ליצור צוות מומחים המספק דרכים קלות ויעילות לחברות לרתום את ה-BYOD לצרכיהם. הרכישה של MobileSpaces נותנת לנו את המומחיות הזו.״

וידאו: צפו בהדגמת הפתרון של MobileSpaces

קרדיט תמונה: BYOD Bring Your Own Device Cloud Computing – Hands using Devices Computers and Tablets / Shutterstock.com

מיקרוסופט רוכשת את Equivio הישראלית תמורת 200 מיליון דולר [אקזיט]

$
0
0
Equivio
מתוך הפטנט של Equivio שאושר לאחרונה. מקור: משרד הפטנטים האמריקאי

הסיבה לרכישה? תרשים מתוך מסמך הפטנט של Equivio שאושר לאחרונה. מקור: משרד הפטנטים האמריקאי

חברת הסטארטאפ הישראלית Equivio בדרך להימכר למיקרוסופט תמורת סכום נאה של 200 מיליון דולר. על פי דיווח ב-WSJ, מיקרוסופט כבר חתמה על הצהרת כוונות לרכישה. Equivio מפתחת תוכנות לניתוח אוטומטי של טקסטים.

ניתוח מסמכים רבים בזמן קצר

Equivio שיושבת בפארק אפק בראש העין היא חברה שעבדה מאז הקמתה ב-2005 "מתחת לרדאר". המייסדים שלה הם אמיר מילוא, שמשמש כמנכ"ל, ד"ר יפתח רביד שמשמש כסמנכ"ל תוכנה ו-וורוויק שארפ, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי. המוצר שמפתחת החברה נועד לתת פתרון אוטומטי לניתוח טקסטים ארוכים ומורכבים הן במסמכים והן במיילים. האלגוריתם שפיתחה החברה יכול לקבץ ביחד מסמכים בהתאם למגוון מאפיינים כמו נושאים, מילות מפתח ובמקביל, לסמן את הקטעים החשובים בכל מסמך, מה שיכול לחסוך שעות עבודה רבות, כשעובדים על מסמכים רבים. הכלים הללו פונים באופן טבעי לקהילה המשפטית, ולא מפתיע למצוא בין לקוחותיה את משרד המשפטים האמריקאי, רשות המסחר האמריקאית, פירמות ראיית חשבון כמו KPMG ו-Deloitte ועוד מאות משרדים של עורכי דין בשוק האמריקאי.

מבדיקה שערכנו מסתבר ש-Equivio רשמה פטנט על הטכנולוגיה שפיתחה לארגון מספר גדול של מסמכים. הפטנט ניתן לחברה בספטמבר האחרון. לא מן הנמנע שהרכישה של מיקרוסופט נועדה כדי שהפטנט יהיה ברשותה והיא תוכל לשלבו במוצריה השונים לשוק הארגוני.

חשוב להדגיש שלמרות החתימה על הצהרת כוונות לרכישה, העסקה טרם נחתמה סופית ומן הסתם כפופה לבדיקות אחרונות כמו בדיקת נאותות.

עוד כלי במלחמה על השוק הארגוני

אם אכן תושלם העסקה ובהנחה שמיקרוסופט תבלע לתוכה את הסטארטאפ והאלגוריתם שפיתח, תיהנה החברה מכלי חזק שקורץ לשוק הארגוני, קהל שמיקרוסופט לוטשת אליו עיניים. עם המעבר של השוק הארגוני לענן, עברה מיקרוסופט מהפכה של ממש במודל העסקי שלה – ממודל של רכישת חבילת תוכנות אופיס מנופחת למודל של מינוי חודשי לשירות Office365. במקביל החברה גם מציעה את Azzure, פלטפורמת הענן שלה. שני השירותים שפונים בראש ובראשונה לשוק הארגוני נמצאים בשוק רווי עם מתחרים רבים וחזקים כמו גוגל, IBM, אמזון ועוד. בשוק שכזה מנסה למצוא מיקרוסופט את הבידול, ושילוב של הפטנט שרשמה Equivio במוצריה יכול להעניק לה את היתרון בעבודה מול השוק הארגוני ככלל ופירמות עריכת הדין הרבות בעולם בפרט.

 

חברת הגיימינג הישראלית Diwip נמכרת ל-Imperus תמורת 100 מיליון דולר [אקזיט]

$
0
0
SMALL
אחד ממשחקי החברה. מקור: Diwip

אחד ממשחקי החברה. מקור: Diwip

ישראל כבר ידועה כמעצמת סייבר, אולם עם כל הכבוד לסייבר, הגיימינג (או בשם הפחות מכובס, הימורים ומשחקים חברתיים) היה פה קודם. 888 היתה מחלוצות ההימורים באינטרנט, אחריה הגיעו פלייטק ו-Playtika שנרכשה על ידי Caesars ב-2011, Plarium ו-DragonPlay שנרכשה לפני כארבעה חודשים על ידי ענקית מכונות המזל האמריקאית Bally ועכשיו, הגיע תורה של חברת Diwip התל-אביבית.

אקזיט בלי קרנות

חברת Diwip נוסדה בשנת 2010 על ידי יניב גמזו ואודי קנצוקר, ששימשו מאז כמנכ"לים משותפים. החברה פיתחה מספר משחקים ומותגים בהם Best Casino, Bubble World ו-Slots Club. המשחקים שפיתחה החברה עובדים במודל הפרימיום, כשהשחקן יכול ליהנות ממשחקים חינמיים, ולאחר מכן, לרכוש שלבים מתקדמים ופריטים שונים שישמשו אותו לצורך המשחק.

מה שמייחד את Diwip, הוא שכמעט הכל נעשה על ידי המייסדים ואנשי החברה, ללא עזרה חיצונית. כך למשל פיתוח וכתיבת הקוד של המשחקים, העיצוב שלהם, האנימציות ומערכות האנליטיקס – הכל נעשה In-house.

אבל, לא רק הפיתוח נעשה בחברה, גם את הכסף לתפעול החברה הביאו המייסדים מהבית. לאחר שלא הצליחו לשכנע משקיעים וקרנות להשקיע ב-Diwip, השקיעו גמזו וקנצוקר בחברה מהונם הפרטי, הימור שכאמור הצליח מאוד עם המכירה. בשנה האחרונה הכניסה Diwip יותר מ-28 מיליון דולר, כשהרווח שלה עמד על כמעט 2.9 מיליון דולר.

לחברה יותר מ-20 מיליון שחקנים רשומים, שחלקם רק משחקים וחלקם גם מבצע רכישות תמורת כספים אמיתיים. על פי מייסדי החברה, Diwip היא חברה רווחית משלב מוקדם יחסית שלה.

על פי הודעה ששחררה Imperus לבורסה הקנדית, שם היא נסחרת, תשלם החברה תמורת Diwip סך כולל של כ-100 מיליון דולר שיועברו לידי המייסדים ב-2 שלבים. בשלב הראשון, יקבלו היזמים כ-40 מיליון דולר במזומן ועוד כ-10 מיליון דולר במניות Imperus; ובשלב השני, אם החברה תעמוד ביעדים, יועברו עוד 2 תשלומים על סך 25 מיליון דולר כל אחד. לאחר המכירה, ימשיכו המייסדים לעבוד בחברה: קנצוקר כנשיא משותף ו-CTO, וגמזו כנשיא משותף ומנהל מוצר ראשי.

אגב, החברה הרוכשת, חברת Imperus אינה מוכרת יחסית, מכיוון שרק לאחרונה שינתה את שמה. שמה הקודם היה ISIS Lab על שם אלת האהבה והבריאות המצרית, אולם עם עליית ארגון המדינה האסלאמית, ISIS באנגלית, שינתה החברה את שמה ל-Imperus.

 

Matomy הישראלית רוכשת את MobFox תמורת 17.6 מיליון דולר [רכישה]

$
0
0
SMALL
מקור: גיקטיים

מקור: גיקטיים

חברת הפרסום הדיגיטלי הישראלית Matomy הודיעה היום (ג') על רכישת קבוצת MobFox שאחראית על פלטפורמת הפרסום הפרוגרמטי למובייל המובילה באירופה. החברה הישראלית שיצאה לאחרונה למהלך של הנפקה בבורסה בלונדון, הודיעה לאחרונה כי ענקית הפרסום הצרפתית Publicis תרכוש 24.9% ממניותיה תמורת כ-82 מיליון דולר. הרכישה האחרונה שביצעה Matomy נועדה להעניק ללקוחותיה את הכלים והיכולות שפיתחה MobFox. בין השאר יוכלו ליהנות לקוחות Matomy עתה מאופטימיזציה של מלאי הפרסום (SSP), אופטימיזציה של רכישת פרסום על ידי מפרסמים (DSP) ובורסות פרסום בזמן אמת (RTB).

החברה הגדולה באירופה, בין ה-10 הגדולות בעולם

MobFox, אשר נוסדה ב-2010, נחשבת לחברה הגדולה באירופה בתחום הפרסום הפרוגרמטי ואחת מ-10 הגדולות בעולם. החברה, שמציעה פתרון משולב ואחיד למפרסמים ולחברות פרסום, עובדת עם למעלה מ-300 מפרסמים פעילים ויותר מ-10,000 אפליקציות ואתרי מובייל, לצד רשתות הפרסום המובילות דוגמת Facebook, Nexage, Inmobi, Mopub ו-Admob.

זו לא הרכישה הראשונה שמבצעת Matomy. החברה רכשה בתחילת 2013 את חברת MediaWhiz האמריקאית וכחצי שנה לאחר מכן רכשה את MobAff ואיחדה ביניהן. הרכישה, עליה הודיעה החברה היום, תחזק את מעמדה של Matomy בתחום הפרסום הפרוגרמטי, המבוסס על קנייה ומכירה אוטומטיים של מדיה דיגיטלית בזמן אמת. בנוסף לכך, הכנסות Matomy במובייל צפויות לעלות ל-20% מההכנסות שלה ב- 2014 (לעומת 7% בשנה הקודמת), ואף להגיע ל-50% בתוך פחות מחמש שנים. לפי נתוני eMarketer, ההוצאות על פרסום במובייל בעולם יגדלו מ-32.7 מיליארד דולר ב- 2014 ל-69.1 מיליארד דולר ב-2016, זאת בעוד ההוצאות על פרסום פרוגרמטי במובייל ישלשו עצמן מ-4.4 מיליארד בשנת 2014 ל-14.2 מיליארד דולר ב-2016.

בתגובה לרכישה האחרונה מסר עופר דרוקר, מנכ"ל Matomy: "הצמיחה המרשימה של שווקי הפרסום הפרוגרמטי והפרסום במובייל מעידה כי הם עומדים לקחת חלק מהותי וחשוב בעתיד הפרסום הדיגיטלי. MobFox בנתה פתרון פרסום פרוגרמטי מצוין למובייל, המתאים באופן מושלם ליכולות הפרסום מבוסס ביצועים של Matomy ולחזון שלה". בנוסף, אמר דרוקר: "Matomy שמה בראש סדר העדיפויות שלה השקעות בחברות שפיתחו פתרונות טכנולוגיים חדשניים שהוכיחו את עצמם, וכאלה שיעניקו ללקוחות ולשותפים שלנו גישה ללא תחרות לשירותים אלה. יחד עם MobFox, נמשיך להרחיב את היכולות בתחום הפרסום הפרוגרמטי והפרסום למובייל, אשר מהווים את מנועי צמיחה מרכזיים בעסק שלנו".

גילוי נאות: בעלי המניות המרכזיים בחברת Matomy הם גם חלק מהמשקיעים בגיקטיים.

 


אקזיט טעים במיוחד: OpenRest הישראלית נמכרת ל-Wix

$
0
0
SMALL
מקור: אתר OpenRest

מקור: אתר OpenRest

חברת Wix הישראלית, שהונפקה לפני כשנה בבורסת הנאסד"ק בניו יורק וכבר הספיקה לשבור את מחסום מיליארד הדולר, הודיעה היום (ד') על רכישתה של חברת הסטארטאפ הישראלית OpenRest תמורת סכום לא ידוע. ל-Wix זו הרכישה השנייה של סטארטאפ ישראלי, לאחר שמוקדם יותר השנה רכשה את חברת Appixia. למרות שהסכום המדויק לא נמסר, מדובר, על פי ההערכות, במיליוני דולרים בודדים.

כלים מיוחדים לבעלי המסעדות

חברת OpenRest פיתחה מערכת לניהול ולהזמנת משלוחים ממסעדות דרך אתרי אינטרנט ומובייל. בין השאר, פיתחה החברה מערך מוצרים לבעלי מסעדות שמאפשרים להם לקבל ולנהל הזמנות אונליין, ליצור בקלות אפליקציות מובייל, לגבות תשלומים ברשת ועוד. החברה שהוקמה ב-2011 על ידי דני לשם ויואב עמית, פעילה הן בתל אביב והן במשרד בדלאוור.

הפלטפורמה של Wix, הנמצאת על גבי הענן, נמצאת בשימושם של למעלה מ-55 מיליון משתמשים שנהנים מאפשרות קלה ואינטואיטיבית ליצירת אתר אינטרנט. האתר שנבנה בפלטפורמה של החברה נהנה משילוב של יכולות מסחר מקוון, ניהול עסקי, יישומי צד שלישי, התאמה למובייל ועוד. יותר מכל, מסמנת הרכישה מעבר של Wix מפלטפורמה גנרית ונרחבת שמתאימה לכולם לכיוון של הצגת כלים ייעודיים לסקטורים עסקיים ספציפיים דוגמת ענף המסעדות. כמובן שתמורת כלים ייחודיים אלו יהיה קל יותר לחברה לדרוש פרמיה ולהגדיל את רווחיה.

בתגובה לרכישה מסרו דני לשם ויואב עמית, מייסדי OpenRest: "הקמנו את OpenRest לפני ארבע שנים במטרה לסייע לבעלי מסעדות לייעל את העסק שלהם ולנצל את ההזדמנויות שיצר האינטרנט. החבירה למובילת שוק כמו Wix תאפשר לנו להביא את הטכנולוגיה שלנו לשיאים חדשים". השניים הוסיפו: "אנחנו גאים מאוד במערכת שפיתחנו ונרגשים להמשיך ולשנות את הדרך בה מסעדות מנהלות עסקים באינטרנט". אבישי אברהמי, מנכ"ל ומייסד-שותף של Wix, מסר בתגובה: "האסטרטגיה שלנו היא להמשיך להרחיב ולהעמיק את היצע המוצרים ש-Wix מציעה ע"י פיתוח פתרונות ייעודים לצרכיהם של מגזרים עסקיים שונים ו-OpenRest מתאימה לכך באופן מושלם," אברהמי הוסיף: "תעשיית המסעדות היא מאוד דינאמית ותחרותית, ואין ראויה ממנה לפוקוס מוצרי כזה. עם Wix ו-OpenRest יהנו בעלי המסעדות מפתרון טכנולוגי מתקדם שיאפשר להם לא רק ליצור חוויית לקוח טובה יותר, אלא גם להפוך את הנוכחות האינטרנטית שלהם למנוע לצמיחה עסקית".

 

 

סייבר-אקזיט: מיקרוסופט רוכשת את Aorato הישראלית תמורת 200 מיליון דולר

$
0
0
SMALL
הגנה על הרשת הארגונית. מקור: Aorato

הגנה על הרשת הארגונית. מקור: Aorato

ארגונים מחפשים כל הזמן דרכים להתמודדות עם גניבת זהויות של עובדיהם או פעולות שנעשות בזדון על ידי העובדים עצמם, ומכוונות נגד הארגון (ע"ע סנואדן). בדיוק לשם כך מציעה חברת האבטחה הישראלית Aorato פתרון המנטר, מנתח וחוסם התנהגויות חשודות בארגונים. עתה, לאחר מגעים שנמשכו מספר חודשים, מודיעה החברה על רכישה על ידי חברת מיקרוסופט תמורת סכום של 200 מיליון דולר. מאז הקמתה הספיקה החברה לגייס כ-11 מיליון דולר ב-2 סבבי גיוס מהקרנות Glilot Capital Partners, Accel Partners, Innovation Endeavors, Mickey Boodaei ומהמשקיע ראקש לונקאר. המשקיעים והקרנות צפויים ליהנות מחלק הארי של סכום הרכישה, כשהשאר יתחלק בין המייסדים והעובדים.

טכנולוגיה מתקדמת לזיהוי פעילות חשודה ברשת הארגונית

Aorato, אשר נוסדה ב-2012 על ידי עידן פלוטניק, אוהד פלוטניק ומיכאל דולינסקי, שלושתם בעלי רקע של למעלה מעשור בתחום ה-Cyber, מפתחת טכנולוגיה המציעה הגנה רב שכבתית על הארגון, המבוססת על הקשרים התנהגותיים. המוצר אותו השיקה החברה נקרא Directory services Application Firewall (או בקיצור DAF) ומסוגל לנתח את ההתנהגות של היישויות השונות בארגון, דוגמת משתמשים פנימיים וחיצוניים, מחשבים, שרתים, ומכשירים סלולריים המחוברים לרשת הארגונית.

מאחורי הקלעים, הטכנולוגיה של החברה בעצם לומדת את התנהגות המכשירים השונים המתחברים לרשת הארגונית, האפליקציות הרצות ברקע וכמובן את ההתנהגות של המשתמשים והעובדים עצמם. על ידי ניתוח הנתונים הללו, המבוססים על מודעות הקשרית והאינטרקציות השונות, המערכת מסוגלת לקבל החלטות בזמן אמת, לבצע ניטור ואף לחסום גישה החורגת ממדיניות החברה או מהפעולות הסטנדרטיות שלמדה לזהות.

בתגובה לרכישה מסר טקאשי נומוטו, סגן נשיא במיקרוסופט לשיווק ארגוני: "הטכנולוגיה המתקדמת של Aorato משתמשת בלמידת מכונה, כדי לגלות פעילות חשודה ברשת הארגונית. היא מבינה מה היא התנהגות נורמלית ואז היא מזהה התנהגויות חריגות, כך שחברה יכולה לזהות בזריזות התנהגות חשודה, ולנקוט בצעדים המתאימים, כדי להגן על עצמה".

נומוטו הוסיף: "אנחנו נרגשים על הטכנולוגיה ש-Aorato בנתה ובעיקר מהאנשים שיצטרפו למיקרוסופט בעקבות הרכישה. בעולם ה-Mobile First, Cloud First (מובייל וענן תחילה, י.א.) מיקרוסופט מחוייבת לעשות הכל בזריזות ובנחישות כדי לספק ללקוחותיה פתרונות שיענו על האתגרים הקשים ביותר שלהם".

זה מה ש-Aorato עושה ב-30 שניות:

מבט למאחורי הקלעים של מיזוגים ורכישות וכיצד בונים חברה לאקזיט? [5 כרטיסים חינם]

$
0
0
exit

mit

במסגרת שבוע היזמות העולמי שעורך פורום MIT ייערך כנס IT'S EXIT TIME – בו ייקחו חלק שורה של יזמים ומנהלים שבנו חברות בשווי מאות מיליונים. הכנס שיערך ב-18 בנובמבר באוניברסיטת תל אביב, יעסוק בהצלחה האדירה של מדינת ישראל בתחום הטכנולוגיה ויתמקד ב"אקזיטים" ובעסקאות M&A הגדולות של חברות ישראליות בשנים האחרונות.

מי שיוביל את הכנס הוא יענק'לה טננבוים יזם ומשקיע שבאמתחתו שורה של "אקזיטים" בהיקף של מאות מיליוני דולרים שהוביל. בין החברות ניתן למנות את: SPL, Insureworx, Sabratec, Genieo ועוד.

יזמים נוספים שירצו בכנס: רוני זהבי מיסד ומנכ"ל "קוטנדו" שנמכרה לאקמאי ב-300 מיליון דולר, ערן אלראי מנכ"ל Software Ag, יוסי בן שלום יו"ר פוינטר ושותף ב-DBSI ועוד.

בכנס ישתתפו מנהלי ומנכ"לי חברות סטארטאפ, משרדי רו"ח מובילים ומשרדי עורכי דין העוסקים במיזוגים ורכישות.

יענק'לה טננבוים: "ישראל משופעת ביזמות טכנולוגית וזוכה להכרה בינלאומית. בכנס אנו רוצים להראות כיצד מובילים בצורה נכונה את היזמות גם להצלחה כלכלית. כינסנו את מיטב היזמים והמנהלים שהובילו חברות לתהליכי מיזוג ורכישה בהיקפים גדולים במיוחד במטרה לתת את הערך המוסף למשתתפים".

אלה מטלון, מנכ"ל פורום MIT ליזמות ויו"ר שבוע היזמות העולמי: "במהלך 20 שנות פעילותו טיפח פורום MIT דור של יזמים מרשימים. עם הבוגרים "שלנו" נמנים שי אגסי, שהיה מנוי בפורום MIT עוד בשנותיו הראשונות, מוניקה איזינגר (Mind CTI), שהשתתפה בתוכנית הייעוץ של הפורום, אורן בוימן (מג'יסטו), בוגר סדנת יזמות של פורום MIT, שני קיסר (סול צ'יפ) עטורת הפרסים, ירון קאופמן (OneHourTranslation נולדה בסדנה שלנו) ואליק הוכנר (דמפסטר נבחרי ע"י Time Magazine לאחת מ50 האפליקציות הטובות ביותר לאנדרויד). אין לי ספק ששהניסיון הרב איתו מגיעים המנהלים והיזמים בכנס יסייע רבות ליזמים שבדרך".

לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס

יש לנו 5 כרטיסים לחלק לכם

כרטיסים לאירוע זמינים לרכישה תמורת 90 עד 180 ש"ח, אבל לנו יש 5 כרטיסים לחלק לכם.

שתפו אותנו בתגובות בשם של חברה שהיא סיפור הצלחה מבחינתכם ונמקו מדוע בחרתם דווקא בה. מבין כל המגיבים נבחר 5 תגובות שיזכו את מגיביהן בכרטיס חינם לאירוע.

שימו לב: התחרות תסתיים ביום ראשון הקרוב (16.11) בשעה 10:00 בבוקר. אנא הקפידו להגיב במערכת התגובות באתר (תגובות פייסבוק לא תבדקנה). הקפידו להזין את כתובת המייל הנכונה שלכם בשדה המתאים. הכתובת לא תפורסם אך תשמש אותנו במקרה של הודעה על זכייה.

 

מאילו מהמורות כדאי להזהר בדרך אל האקזיט? [דעה]

$
0
0
תמונה: startup, cc-by, TechCocktail
תמונה: startup, cc-by, TechCocktail

תמונה: startup, cc-by, TechCocktail

הפוסט נכתב על ידי יוסי שביט, יזם סדרתי, מרצה באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללת ספיר בקורסי יזמות ומתפקד כמנהל הפרויקטים והיועץ העסקי במרכז בנג'יס ליזמות וניהול היי-טק. כמו כן משמש שביט כיועץ עסקי ובעלים של חברת היעוץ "אפיקי יוזמה".

מדינת ישראל או בשמה השני, אומת הסטארטאפ, מייצרת לא מעט חלומות להתעשרות מהירה. אקזיטים של חברות ישראליות מוצגים ללא הרף, כולנו רואים ביזמי ההיי-טק כגיבורים המודרניים ו"מסודרים" ששודרה בשעות השיא הבהירה לכולנו ששנה שנתיים, נעבוד קשה ונגרוף את כל המיליונים (כאילו שאין דבר כזה דילול). כדאי לעצור לרגע ולבחון את הדברים בצורה קצת יותר בוגרת – אם אלפים קוראים לעצמם יזמים ומקימים סטארטאפים ללא אבחנה, מאוד יהיה קל להתמקד בבודדים שמצליחים עושים מליונים וחיים את החיים הטובים. לעומתם, התעלמות תיווצר ביחס לכל היתר שהשקיעו חודשים אם לא שנים, אלפי שקלים (במקרה הטוב), בקושי ראו את המשפחה ובאופן כללי אור יום ולבסוף התאכזבו, הפנימו שכנראה כדאי להפסיק וסגרו את הסטארטאפ שהפך להיות ה"בייבי" החדש.

תחזקו לי קצת את החלום ותגישו לי אותו חם חם

החלום על ההצלחה שנמצאת ממש מעבר לפינה, זה שישנה את העולם ויאפשר להוכיח לעולם שאני הכוכב הבא בתעשיית ההיי-טק, מוביל יזמים רבים להשקיע את מיטב זמנם ומרצם, בחלק מהמקרים אפילו לעצור הכל (לימודים, קריירה ואולי אפילו זוגיות) ולהתמקד בקידום פרויקט בסיכון גבוה. אותם היזמים עושים הכל כדי שזה יצליח, מגבשים צוות, מאפיינים את המוצר או השירות, מתחילים לפתח אב טיפוס ומתכוננים לרגע בו יפגשו את המשקיע שמן הסתם לא היה לו שום דבר אחר לעשות מלבד לחכות רק להם.

עד לשלב שמגיע היזם אל המשקיע לא מעט גורמים מעצימים לו את אותו החלום מתוך שיקולים אינטרסנטים. משרדי עו"ד, יועצים עסקיים, חברות ראיית חשבון ועוד אין סוף גורמים נתפסים על ידי היזם ככאלה שאמונים על הסיוע אך לא פעם הם רואים ביזם כמקור רווח ועל כן בחלקם יציגו חזות מתעניינת ויעצימו את תחושת הביטחון העצמי של היזם שכאמור כל עולמו ושאיפותיו ממוקדות באותו המיזם. בכך יגרמו לו להוציא עוד ועוד כספים גם אם הרעיון לא מסתמן כפריצת דרך עסקית, טכנולוגית ומסחרית. זו ההזדמנות להגיד שליווי של אותם הגורמים הוא חשוב מאוד ובחלק לא קטן מהמקרים בלעדיהם היזם עלול להתקדם בצורה שגויה ואף מסוכנת אך לא תמיד היזם יודע לסנן את המרכיבים הלא אובייקטיביים בתהליך העבודה, אחרי הכל תמיד יותר נעים לשמוע דברים חיוביים מאשר שליליים במיוחד כאשר הוא משקיע כל כך הרבה מאמץ.

ואז פוגשים את המשקיע…

המשקיעים לא מקבלים כסף בעבור שירותיהם, הם לוקחים סיכון לא מבוטל ומכניסים לא מעט כסף כנגד נכסים לא מוחשיים. פניה אליהם מאפשרת לראשונה לאותם החולמים להתמודד עם גורמים מקצועיים שבוחנים את הרעיון באופן אובייקטיבי ומקיף, שואלים מגוון רחב של שאלות ומנסים להבין כל מרכיב במיזם. כל אלו הינם תהליכים מתבקשים להבטחת השקעתם ובלעדיהם לא יוכל המיזם להתקדם. באותו הרגע, הדברים איך נאמר… מעט מסתבכים ומתחיל תהליך מורכב שבחלק לא קטן מהמקרים מפיל את הרעיון וזאת ללא שום קשר לרמת ההשקעה של היזם. הרעיון פשוט לא מסתכם בטכנולוגיה חדשנית או יזם עם המון מוטיבציה, נדרשים עוד הרבה מרכיבים שיובילו להצלחה.

אז מיהו אותו משקיע ולמה הוא נגדי?

המשקיעים הם גורמים מאוד מנוסים בתחומם, בעלי ידע וקשרים שכל תפקידם לקבל את ההחלטות הנכונות או במילים אחרות – יובילו למקסימום רווחים. הם פוגשים מדי שנה עשרות אם לא מאות יזמים וצריכים לקבל החלטה מאוד מורכבת – מי נותן להם את התוצאה הטובה ביותר להכפלה בין סיכויי הצלחת המיזם בכמות הכסף שיווצר מאותה הצלחה. בתהליך החישוב משולבים סיכונים רבים – טכנולוגיים ועסקיים שצריכים לקחת בחשבון ורוב היזמים לא מבינים זאת וחושבים שהטכנולוגיה היא הבסיס להכל, אם הם יביאו אב-טיפוס או אפילו רעיון הכל יהיה בסדר.

מבחינת המשקיע, הטכנולוגיה, על אף שהיא מעניינת היא מרכיב אחד וגם הוא לא כל כך בנאלי. יש לבנות בשילוב עם פיתוח הטכנולוגיה אסטרטגיה עסקית שמבוססת על ניתוח שוק מקיף (לקוחות, מתחרים, מגמות וכיו"ב), ממנה יש לקבל החלטות משמעותיות על קהלי מטרה, אסטרטגיית ה-EXIT (מכירת הפטנט או החברה, מכירה ללקוח סופי וכיו"ב), אסטרטגיית הקניין הרוחני ועוד. כל מרכיב כזה יכול להשפיע בצורה משמעותית על הפיתוח הטכנולוגי כך שיתאפשר קידום המיזם ברמה העסקית. כך לדוגמא אם לא תהיה אסטרטגיית קניין רוחני חזקה גם אם נפתח את המוצר שישנה את העולם ויוכל לגרוף הרבה מאוד רווחים יקום לו מתחרה, יזהה את הפוטנציאל ישתמש ביתרון היחסי שלו כדי לייצר כמויות אדירות של אותו המוצר ויוציא את היזם מהמשחק.

עוד מרכיב חשוב שאותו יבחן כל משקיע (ועל פי מחקרים שונים יהווה גם 50% מהחלטת ההשקעה) הינו הצוות, הסיבה לבחינה זו נובעת מההגיון הפשוט שאומר שגם אם הרעיון גאוני, צוות שאין לו את היכולות יוביל לכישלון המיזם. שגיאות שכיחות בתחום זה כוללות גיוס שותפים לא מקצועיים (כי זה מה שמצאנו), חלוקה לא סבירה של אחוזים (50% לכל אחד זה לא תמיד נכון), גיוס יותר מדי שותפים (אחרי הכל אין הרבה כסף למיזם וזו דרך לטפל בכך), כל אלו הם רק חלק מהטעויות הבסיסיות שלא מאפשרות להתקדם לשלב הבא.

מה זה מלאך ואילו פרחים גדלים בחממה?

אז למדנו לפני שהתחלנו, ביססנו את הפיתוח על אסטרטגיות שגובשו על מחקרי שוק מקיפים, גייסנו את הצוות המנצח והגענו לשלב בו מחפשים משקיע, מה עכשיו?, כאן גם יש לא מעט טעויות שנובעות מחוסר הבנה בסיסי ביחס למשקיעים. קיימים הרבה מאוד סוגים של משקיעים – אנג'לים, חממות טכנולוגיות, קרנות הון סיכון ועוד. ניתן לחלק את המשקיעים הללו בצורות מגוונות – השלב בו מתמחה המשקיע, מה היקפי ההשקעה שלו, האם מדובר במשקיע אסטרטגי וכיו"ב. מעבר לכך, רבים שוכחים שהסיבה שתעשיית ההיי-טק הישראלית כל כך מפותחת נובעת מתהליכים שבוצעו על ידי גורם שאנחנו נוטים להאשים בהרבה בעיות – המדינה. בכל הקשור במימון לסטארטאפים אותה המדינה מציעה לא מעט תכניות שאמורות לסייע בדיוק בשלבים הראשונים והמסוכנים ביותר (בחלק מהמקרים מבלי לקחת אחוזים).

אנחנו יודעים לאיזה משקיע אנחנו רוצים לפנות ועכשיו צריכים רק לדפוק בדלת, להיכנס ומזוודת הכסף מחכה על השולחן… איפה צריכים לחתום?

גם אם הבנו את ההבדלים והחלטנו באיזה משקיע לבחור יש לא מעט הכנות שחשוב לבצע – מצגת משקיעים ותקציר מנהלים זה הבסיס. רבים אומרים שתכנית עסקית הינה מסמך חובה, מנסיוני עולה שקצת פחות – מחקר שבוצע בקרב 500 חברות הזנק גילה שאחד המנבאים להצלחת המיזם הינם מספר השינויים המשמעותיים שהוא ביצע בתוכנית הראשונית כדוגמת שינויים בהחלטות אסטרטגיות וכיו"ב. התכנית העסקית הינה מסמך מאוד מורכב שחייב להשתנות ללא הרף. מעבר לכך, בחלק מהמקרים משקיעי הון הסיכון הינם משקיעים אסטרטגיים שמאחוריהם יש ארגון וכאשר הם מקבלים החלטת השקעה הם יעדיפו שהטכנולוגיה תוכל לתרום לארגון המגבה. יש לכך לא מעט יתרונות אך כפי שבודאי ניתן להבין גם מיקוד לאפיק פעולה מסויים. כל אלו מבהירים שחשוב להיות מאוד גמישים ולשנות בצורה שקולה מרכיבי פעילות ללא הרף וזה קצת מקשה על יצירת תכנית עסקית. עם זאת, חשוב להדגיש שמרכיבים שונים של התכנית מאוד חשובים, על כך אין ספק – ניתוח שוק, גיבוש האסטרטגיות, יצירת תכנית פיתוח מבוססת אבני דרך ועל בסיסה תכנית השקעה ועוד. כל אלו יתאפשר לייצר את התקציר ואת המצגת שהם החשובים באמת בתהליך הפניה למשקיע.

עם סיום תהליך הבחינה וההחלטה על מתן ההשקעה, הופכים המשקיעים מבוחנים מקצועיים לשותפים שישתמשו בכל היכולות הרבות שעומדות לרשותם והושקעו לבחינת המיזם לצורך קידומו (אחרי הכל הם שותפים). על כן חשוב להבין כי המשקיע לא מביא רק מימון, הוא מביא "כסף חכם". יש לבחור את המשקיע בין היתר גם על פי תרומתו האפשרית למיזם.

החיידק היזמי מכה שנית

זה די עצוב, אבל רוב היזמים לא יגיעו לשלב בו הם מקבלים מימון משמעותי שיאפשר להם להתקדם לשלב הבא. על פי רוב שלב זה לא יהיה ה-EXIT המיוחל אלה עוד פעילות מאומצת להשגת גיוס נוסף. כל אחד מסבבי הגיוס מייצר דילולים נוספים וזה משאיר את היזם עם פחות אחוזים. החלום הזה, לעשות את זה ובגדול, מוביל יזמים רבים לעשות הכל ועם המון מוטיבציה אין סופית כדי להוביל להצלחת המיזם. כל אלו חשובים להצלחה, אבל גם סוס, חזק ככל שיהיה, לא יגיע רחוק עם ירוץ ללא שליטה.

על אף כמות המיזמים העצומה שלא מצליחים לעשות את הפריצה הגדולה, מסתמן שמי שהתנסה בתהליך, נוטה לחזור ולנסות לקדם מיזמים נוספים. מעין חיידק מוזר שתוקף את אותם החולמים וגורם להם להתנהג בצורה לא שגרתית, למרות האכזבות קמים על הרגלים עם רעיון אחר ויוצאים לדרך. זה הייחוד של תעשיית החלומות, חובבי פרסום מחפשים את 15 דקות התהליה, זמרים משתוקקים להוציא את השיר שכולם יזמזמו ויזמי היי-טק מחפשים את האקזיט.

אז עם אילו מסקנות אנחנו יוצאים לדרך?

מומלץ מאוד בשלבים מאוד מוקדמים להתחבר ליועץ אובייקטיבי, למצוא מנטור או להתייעץ עם יזמים שהתנסו ברכבת ההרים שבהקמת חברת סטארטאפ. התובנות שיתקבלו יהיו משמעותיות במיוחד, בחלק מהמקרים יכשילו את הרעיון רגע לפני שישאב את היזם למערבולת שתשנה את חייו או לחליפין תאפשר לו להתקדם בצורה קצת יותר מושכלת ובטוחה.

חברת SCR הישראלית נרכשה תמורת 250 מיליון דולר [אקזיט]

$
0
0
scr
מקור: צילום מסך, SCR

מקור: צילום מסך, SCR

חברת SCR הישראלית מודיעה על רכישתה תמורת רבע מיליארד דולר על ידי קבוצת Allflex הנחשבת לגדולה בעולם בתחום ניטור בעלי חיים. העסקה בין שתי החברות נחתמה היום ותיסגר באופן סופי בעוד מספר שבועות.

טכנולוגיה מתוחכמת, יעילה וידידותית למשתמש

חברת אס.סי.אר הישראלית נחשבת כמובילה עולמית בפיתוח והטמעת טכנולוגיות מתקדמות בכל הקשור לחליבה וניהול רפתות. החברה מייצרת ומספקת מערכות ממוחשבות לרפתות ודירי צאן והיא היצרנית הגדולה בעולם של תגים חכמים המאפשרים מעקב אחר פוריות ובריאות הפרה מה שמאפשר את ייעול התפוקה. למרות התחכום והתועלת שניתן להפיק מהטכנולוגיה, זו אמורה להיות פשוטה למדי לתפעול וידידותית למשתמש. יתכן כי עובדה זו תרמה לפופולאריות שלה ברחבי העולם (בשנת 2012 סיפקה פתרונות חליבה וניהול רפת בפרויקט נרחב בסין) ולבסוף למכירתה.

אלפלקס, הרוכשת היא המובילה בתחום בכל הקשור לפתרונות זיהוי בעלי חיים כבר מעל לחמישים שנה. החברה מציעה מגוון רחב של אמצעים לתיוג חיות משק כדוגמת כבשים ופרות המאפשרים איסוף מידע מדויק ובזמן אמת. בטכנולוגיות של החברה נעשה שימוש ברפתות ברחבי העולם, כאשר באירופה בלבד נעשה שימוש בציוד של החברה בכ-9,000 רפתות ובמעל למיליון פרות.

מנכ״ל החברה יריב אבישר מונה לתפקיד בשנת 2012 לאחר הסבת מקצוע מתפקידו הקודם – מנהלת חטיבת HP Scitex. משרדי החברה אשר הוקמה בשנת 1976 ממוקמים באיזור התעשייה פולג בנתניה ומועסקים בה יותר מ-300 עובדים. כמו כן, בשנים האחרונות הקימה חברות בת בארה״ב, אירופה והובילה כאמור פרויקטים מרשימים בשוק הסיני.

לעת עתה אס.סי.אר לא מציינת את שווי השוק בו בוצעה הרכישה ובשל העובדה כי זו לא מסרה את היקף חובותיה, לא ברור מה השווי האמיתי של העסקה. יש לצפות כי שילוב הכוחות בין שתי המעצמות המובילות בתחום יוביל לפיתוח מערכות ממוחשבות מתוחכמות אף יותר. כמו כן,  נותר רק לקוות כי רווחת ובריאות החיות תישאר בראש סדר העדיפויות לפני הרצון לעלות את התפוקה בכל מחיר.

GEEKAWARDS 2014 BANNER

בני לנדא מוכר את Coloright ללוריאל תמורת יותר מ-100 מיליון דולר [אקזיט]

$
0
0
small
מקור: עיבוד תמונה

מקור: עיבוד תמונה

בזמן שהפוקוס נמצא על אפליקציות, סייבר או פינטק אנו עדים לאקזיט דווקא בתחום הקוסמטיקה. מי שעומד מאחורי Coloright, החברה שנמכרה, הוא היזם הסדרתי בני לנדא. מאחורי לנדא רקורד מרשים של הקמת אינדיגו והנפקתה, הקמת Landa Labs שמתמחה בננוטכנולוגיה, והקמת Landa Ventures, קרן הון המתמחה בחברות בראשית דרכן. החברה הרוכשת היא ענקית הקוסמטיקה הצרפתית L'Oreal.

פטנטים על סריקה וניתוח של סיב השערה

איור מתוך אחת מבקשות הפטנטים של החברה. מקור: Uspto

איור מתוך אחת מבקשות הפטנטים של החברה. מקור: Uspto

על פי ההודעה שפרסמה L'Oreal רוכשת החברה את הסטארטאפ הישראלי Coloright, שפיתח מערכת שסורקת ובוחנת את סיבי השיער. בזכות מערכת זו יוכלו לבחור לקוחות החברה את צבע השיער המתאים ביותר עבורם, ולדעת בדיוק מה יהיה גוון השיער שלהם לאחר שישתמשו בו. כדי להתגבר על בעיות כמו פיגמנטציה של העור ושל השיער רשמה החברה מספר פטנטים שעוזרים לה לבחון ולנתח את השיער. המערכת כוללת סורק לסיבי השיער בצורת עכבר וכן תוכנת ניתוח וזמינה בשתי תצורות ColoRight PRO ו-ColoRight POS המיועדת לנקודות מכירה.

על פי הודעת החברה, מנכ"ל החברה, שגיב לוסטיג, יישאר בתפקידו וימשיך לנהל אותה מרחובות. לאחר הרכישה תהפוך למעשה החברה למרכז הפיתוח של L'Oreal בישראל ותשתייך לרשת המחקר והחדשנות הבינלאומית של החברה, כך שתוכל בעתיד גם לפתח מוצרים אחרים עבור פורטפוליו המוצרים של החברה. רשת פיתוח זו, שמרכזה בפריס, פעילה משנת 2012. חברת L'Oreal פעילה כבר יותר מ-105 שנים והיא בעלת 28 מותגי קוסמטיקה בינלאומיים שונים. מחזור המכירות השנתי שלה עומד על כ-23 מיליארד אירו והיא מעסיקה 77,500 עובדים מסביב לעולם. מתוך כל העובדים הללו, כ-3,600 הם עובדים העוסקים במחקר ואליהם יצטרפו 50 עובדי Coloright.

Coloright הוקמה בשנת 2002 על ידי בני לנדא ששימש גם כיו"ר החברה. בדירקטוריון החברה ישבו בין השאר גם יאיר גולדפינגר (ממקימי ICQ שנמכרה ל-AOL ב-1998 ו-דוטומי, שנמכרה ל-Valueclick ב-2011); מימי סלע, שכיהנה כסגנית נשיא לפיתוח עסקי ושיתופי פעולה באינדיגו, והמנכ"ל, שגיב לוסטיג, שכאמור ימשיך לנהל בפועל את החברה. בין היועצים לחברה נמנה מעצב השיער מישל מרסייה, שגם היה אחד ממקימיה, אולם פרש לאחר שמכר את חלקו ללנדא.

 

Adience הישראלית נמכרה למיליארדר טדי שגיא תמורת 20 מיליון דולר [אקזיט]

$
0
0
SMALL
מקור: אתר Adience

מקור: אתר Adience

חברת Adience הישראלית, המתמחה בביג דאטה וניהול משתמשי אפליקציות מובייל, נמכרה למיליארדר הישראלי טדי שגיא תמורת סכום המוערך ב-20 מיליון דולר.

אקזיט יפה תוך שנה וחצי

חברת Adience היא חברה צעירה שהוקמה רק באפריל 2013 על ידי שלושת היזמים: רועי נהיר שמשמש כמנכ"ל, סשה מדבדובסקי, שמשמש כסמנכ"ל מוצר, וערן איידינגר שמשמש כסמנכ"ל טכנולוגיות, שלושתם בוגרי יחידת 8200. החברה ממוקמת בתל אביב ומעסיקה כ-10 עובדים בלבד.

מאז הקמתה, הספיקה החברה לגייס 1.6 מיליון דולר בסבב גיוס שהובל על ידי קרן מאגמה 3 של Magma, וכלל עוד 8 משקיעים, כך שמדובר על החזר השקעה מצוין הן עבור היזמים והן עבור המשקיעים. על פי רשם החברות, מחזיקים כל אחד מהשותפים 19.6% ולכן, הם צפויים לגרוף לכיסם כ-4 מיליון דולר כל אחד.

הטכנולוגיה שפיתחה Adience מתמקדת בניתוח והבנה של משתמשי האפליקציות על ידי יצירת פרופיל ייחודי לכל משתמש. מפתחי אפליקציות ואתרי סחר אלקטרוני שיעשו בה שימוש יוכלו להציג פרסומת ממוקדות לכל משתמש וכן להמליץ להם על מוצרים שונים, המפולחים בדיוק אליהם. החברה מתמקדת במה שהיא מכנה "הבנה עמוקה" של תחומי העניין והצרכים של משתמשי המובייל. על ידי שימוש בלמידת מכונה ואלגוריתם "למידה עמוקה" מסוגלת הטכנולוגיה שפיתחה החברה ליצור פרופיל מדוייק ועשיר של המשתמשים. הפרופילים הללו ישמשו מפתחי אפליקציות וחנויות כדי לשפר את הפרסומות שמוצגות למשתמשים ואת ההצעות שהם מציעים ללקוחותיהם.

הכוונה של טדי שגיא היא למזג את פעילות Adience לתוך הפעילות של זרוע המסחר האלקטרוני הבינלאומית בקבוצת טדי שגיא, אולם להשאיר את המו"פ בישראל. עתה, לאחר הרכישה בכוונת החברה לגייס עוד כ-20 עובדים. כזכור, לפני כשלושה חודשים הנפיק שגיא חברה אחרת שלו, Crossrider בבורסת המשנה (AIM) בלונדון. שגיא עשה את הונו מחברת Playtech, שאחראית על התוכנה של אתרי הימורים והונפקה ב-2006 גם כן בבורסה של לונדון. גם מתחם קמדן מרקט שבלונדון – רכישה פחות טכנולוגית שביצע שגיא בזמן האחרון – הונפקה על ידו לאחרונה בשווי של יותר ממיליארד דולר, ההנפקה הגדולה ביותר שבוצעה השנה בבורסה. הטכנולוגיה של Adience צפויה לעזור במאמצי המסחר האלקטרוני של קמדן מרקט.

 


מה היו האקזיט הישראלי או ההנפקה הישראלית של 2014?

$
0
0
geekawards

ipo

בינואר הקרוב נקיים בנמל יפו זו הפעם השנייה אירוע חגיגי במסגרת טקס חלוקת הפרסים של זוכי Geek Awards 2014 שיתקיים כאירוע סגור למוזמנים בלבד. זוהי השנה החמישית שהתחרות מתקיימת ואם לשפוט על בסיס השנים הקודמות, נראה שמי שיזכה להופיע ברשימה הזו עשוי לייצר לא מעט כותרות בהמשך הדרך.

באירוע יוענק פרס לזוכה יחיד בכל אחת מ-16 הקטגוריות השונות והפעם בחרנו להתמקד באקזיט או ההנפקה של 2014:

המועמדים

1. MobileSpaces נרכשת על ידי Pulse Secure

ספקית מוצרי האבטחה והגישה האמריקאית PulseSecure רכשה את חברת הסטארטאפ הישראלית MobileSpaces, המפתחת מוצרים ייעודיים לארגונים, שמטרתם לאבטח את אפליקציות המובייל שלהם. סכום הרכישה אינו פורסם בהודעה הרשמית, אך לפי ההערכות מדובר בסכום של 60-80 מיליון דולרים.

2. הנפקת Cyberark

חברת האבטחה הישראלית CyberArk פתחה את השנה העברית החדשה עם הנפקה מוצלחת במיוחד בבורסת הנאסד״ק, מלווה בכותרות מחמיאות בעיתונים הכלכליים בארה״ב בכלל ובבוסטון בפרט. החברה שניסתה לגייס 75 מיליון דולרים סיימה לבסוף עם גיוס בגובה 86 מיליון דולרים וזינוק של עשרות אחוזים ביום המסחר הראשון, דבר המשקף לה כעת שווי שוק של 881.4 מיליון דולר.

3. Check נרכשת על ידי Intuit

חברת הסטארטאפ הישראלית צ'ק (Check), העומדת מאחורי אפליקציה סלולרית לניהול פיננסי, נרכשה על ידי חברת Intuit האמריקאית. סכום העסקה עומד על כ-360 מיליון דולרים והיא צפויה להסגר לקראת הרבעון הרביעי של 2014.

4. Viber נרכשת על ידי Rakuten

חברת המסחר והאלקטרוניקה היפנית Rakuten רכשה את וייבר תמורת סכום העומד על 900 מיליון דולר. Rakuten היפנית מציעה קניון מקוון המזכיר במידה רבה את eBay, Alibaba ודומיהם, המציע למשתמשים אפשרות לרכוש אלקטרוניקה, צעצועים, ביגוד ושאר מוצרים. למעשה, ב-2013 ההחברה שלטה על 27.7 אחוזים משוק המכירות המקוון ביפן, כאשר מטרתה היא להתפרס עד כמה שניתן לרחבי העולם, לא רק באמצעות אתר המסחר שלה.

5. הנפקת Mobileye

גם הספקולנטים הגדולים ביותר לא חזו למובילאיי הישראלית דריסת רגל ראשונה כזו מוצלחת בבורסת ניו יורק, כאשר לאחר ההנפקה המוצלחת (סימול MBLY) אשר בוצעה במחיר של כ-25 דולר למניה והייתה גם כך גבוהה מהתחזיות המוקדמות, היום הראשון של המסחר בוול-סטריט היה אפילו מוצלח יותר מבחינתה, כאשר מניית החברה קפצה ב-47 אחוזים למחיר של 37 דולר, המשקף למובילאיי שווי של 7.85 מיליארד דולר – הצלחה גדולה לאחר שהתשקיף שהגישה החברה להנפקה ניבא לה שווי מוערך של עד 5 מיליארד דולר.

לוח זמנים

שלב ראשון: הצעת מועמדים – מועד סיום: 27.11.

שלב שני: הצבעה למועמדים המובילים – מועד סיום: 7.1.15.

שלב שלישי: הכרזה על המועמדים בטקס Geek Awards 2014 בנמל יפו בסוף ינואר 2015.

ההצבעה נפתחה

בהמשך הפוסט הנוכחי תתבקשו לבחור את המועמדים שלכם עבור 16 הקטגוריות המשתתפות בתחרות. שלב זה יסתיים ביום רביעי, ה-31 בדצמבר 2014 לקראת ההכרזה על הזוכים הגדולים בטקס שיערך בסוף חודש ינואר.

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2013

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2012

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2011

<<< הזוכים ב-Geek Awards 2010

מי הם הנבחרים שלכם לשנת 2014?

Fill out my online form.

לאן הלך הכסף? הסטארטאפים הישראלים שגייסו ונרכשו בדצמבר 2014

$
0
0
money

אומת הסטארטאפים צומחת ומצטיינת ברעיונות טכנולוגיים רבים, אך לא תמיד כולם מצליחים לקחת את הרעיון ולהפוך אותו למציאות בלי השקעה. בטור החודשי הזה נציג סיכום של חברות הסטארטאפ הישראליות שגייסו החודש השקעות מקרנות, אנג'לים ואפילו מהמדינה.

<<< הגיוסים של חודש נובמבר

יש לכם סטארטאפ ואתם רוצים לספר לנו עליו? אתם מוזמנים לשלוח מייל אל info AT geektime.co.il

מקור: Flickr, cc-by 401(K) 2013

מקור: Flickr, cc-by 401(K) 2013

 Panoramic Power הישראלית מגייסת 7 מיליון דולר

הסטארטאפ, שמפתח מערכת לניהול וחסכון באנרגיה, גייס 7 מיליון דולר מענקית התוכנה האמריקאית Autodesk. הטכנולוגיה של Panoramic Power למעשה משלבת חיישנים אלחוטיים זעירים ייחודיים שאוספים נתונים ממעגלים חשמליים נפרדים, ושולחים את הנתונים בזמן אמת לפלטפורמת ניתוח הנתונים של החברה, הממוקמת בענן. הפתרון של החברה מאפשר למעשה לבעלי עסקים או בעלי תפקידים בארגונים גדולים להבין את צריכת החשמל שלהם בצורה טובה יותר ושקופה יותר, על מנת לייעל את משאבי התחזוקה ואת אופן השימוש שלהם בחשמל.

מאז הקמתה הספיקה החברה לגייס 12.5 מיליון דולר בשני סבבים מהמשקיעים Greylock Partners, Israel Cleantech Ventures, קרן Marker וחברת Qualcomm. הכסף שגוייס ישמש להרחבת פעילות המכירות והשיווק, הפיתוח העסקי, הגדלת מאגר הלקוחות מסביב לעולם והפיתוח.

אחרי הסכסוך מגיע הגיוס: CallApp מגייסת 4 מיליון דולר

הסטארטאפ הישראלי עלה לכותרות בעיקר בגלל סכסוך מתוקשר בין אחד המייסדים ואחת מהקרנות שהשקיעה בחברה. עתה מודיעה החברה על גיוס של 4 מיליון דולר. CallApp היא אפליקציה שנועדה להחליף את החייגן המובנה שלכם במכשיר הסמארטפון ולגלות לכם את כל מה שאתם צריכים לדעת על אנשי הקשר שלכם, תוך שימוש ברשתות החברתיות כמו פייסבוק או לינקד-אין ובמאגרי מידע שונים. למעשה, האפליקציה מספקת למשתמשים את המידע הכי עדכני שקיים על אותו אדם, כדי שרגע לפני שהם מתקשרים אליו או שהם עונים לשיחה ממנו, הם יוכלו לזכות בעוד מידע שיקדם אותם בשיחות עסקיות או פרטיות ויזכה אותם אולי בעוד נושא אחד או שניים לשיחה.

את סבב ההשקעות הנוכחי הובילו קרן גיזה וקרן Susquehanna האמריקאית יחד עם מספר אנג'לים, ביניהם סער וילף (מייסד Fraud sciences, שנמכרה ל-PayPal) ומשה ליכטמן (לשעבר מראשי Microsoft). מאז השקתה ב-2011 הספיקה CallApp לגייס כמיליון דולר בסבב Seed. בתגובה לגיוס מסר עמית און, מנכ"ל CallApp: "החברה עלתה על דרך המלך. הצלחנו לסגור סיבוב השקעה מקרנות עולמיות מובילות בתוך זמן קצר. בתקופה הקרובה נתמקד בהמשך בניית המוצר ובבניית הצוות החזק בתחום, שיאפשר לנו להאיץ את הצמיחה ולהגיע לעשרות מיליוני משתמשים".

הסטארטאפ הישראלי Glide מגייס 20 מיליון דולר

אפליקציית Glide אמנם מאפשרת גם החלפת מסרי טקסט, אולם הייחוד שלה הוא כמובן הוידאו. במסגרת האפליקציה ניתן לבצע צ'אט וידאו בזמן אמת, המיישם את פטנט הוידאו סטרימינג שפיתחה החברה, ומאפשר צפייה באנשי הקשר בזמן אמת, במקום העברת סרטונים מוקלטים מראש כפי שרוב האפליקציות מציעות כיום. תחום אפליקציות המסרים הוא תחום רווי עם מתחרות קשוחות כמו פייסבוק, גוגל ומיקרוסופט. למרות זאת, אפליקציית מסרי הוידאו של Glide מצליחה לצבור משתמשים ומודיעה על השלמת סבב גיוס בגובה 20 מיליון דולר, שמשקף לחברה ערך של 100 מיליון דולר. החברה צפויה להשתמש בכסף שגוייס להמשך הפיתוח ולצורך פתיחת משרדים בני יורק ובסן פרנסיסקו.

שווה חצי מיליארד דולר: הסטארטאפ הישראלי Kaminario מגייס 53 מיליון דולר

חברת הסטארטאפ הישראלית Kaminario (קמינריו) עושה זאת שוב. לאחר שכבר הספיקה לגייס 75 מיליון דולר בסבבי גיוס קודמים, הודיעה החברה על סבב גיוס מרשים בהיקפו שעומד על 53 מיליון דולר. החברה, שהוקמה ב-2008, עוסקת בפיתוח של מערכות אחסון מבוססי SSD.

הפתרון שמפתחת Kaminario הוא מערכת אחסון ייעודית של החברה המבוססת על דיסקים בטכנולוגיית SSD. מוצר הדגל של החברה, ה-Kaminario K2, מבוסס על ארכיטקטורה שפותחה על-ידה בשם Scale–out Performance Storage Architecture. ארכיטקטורה זו יכולה לנצל מוצרי מדף מתחום ה-SSD ולהתאים אותם לצורכי הלקוח, כאשר הפתרון מבוסס על שרתי Blade לצד פתרונות אחסון של חברות שונות בתחום ה-SSD. על פי החברה מיועד סכום הגיוס לתמיכה בהתרחבות הגלובלית של החברה.

הסטארטאפ הישראלי Anagog מגייס מיליון דולר

אחת הבעיות הקשות ביותר שמטרידות את הנהגים בעולם, לפעמים יותר מפקקים או ניווט ליעד, זו בעיית החנייה, או יותר נכון החוסר בחנייה. חברת הסטארטאפ הישראלית Anagog פיתחה טכנולוגיה שתאפשר למשתמשים ליהנות מחוכמות ההמונים לצורך מציאה של חנייה קרובה הודיעה על גיוס של מיליון דולר, השקה של גרסת בטא חדשה ושיתוף פעולה עם פנגו.

משתמשת באלגוריתם המסוגל לנתח ולזהות היכן מתפנה חנייה בעזרת מכשירי הסמארטפון של המשתמשים. העדכון מתרחש בצורה אוטומטית ו"מאחורי הקלעים", ללא מעורבות מצד המשתמשים, כאשר הם מקבלים התראות והודעות בזמן אמת באמצעות Push Notifications אודות החנייה שמתפנה. החברה מתכננת להשתמש בכספי הגיוס לצורך מאמצי השיווק הגלובליים של הפתרונות של החברה.

Pixellot הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר מענקית האינטרנט הסינית Baidu

המערכת שפיתחה Pixellot הישראלית, שכוללת מצלמה אחת ותוכנה, מצלמת את כל מה שמתרחש על כל המגרש, במשך כל זמן האירוע, זאת במקום להציב עשרות מצלמות. Pixellot פיתחה מערכת צילום וידאו ברזולוציה גבוהה ושדה ראיה רחב, שיכול לכסות את כל המגרש או הבמה כל הזמן. על ידי שימוש במערכת של החברה יכול למעשה לשבת הבמאי ולבחור בכל רגע נתון באיזה איזור להתמקד.

עד היום הספיקה החברה לגייס 2.3 מיליון דולר בעיקר ממשקיעים פרטיים, כולל המייסדים עצמם וכן חברת ההשקעות The Time. ״השותפות הזאת תאפשר לנו לצמוח גלובלית וכן להכנס לשוק הסיני. באמצעות ההון המושקע אנו נרחיב את פעילות המו"פ ונפתח את מערך השיווק והפיתוח העסקי הבינלאומי" מסר ד״ר מיקי תמיר, יו״ר החברה.

חברת Tufin הישראלית מגייסת עוד 8 מיליון דולר

חברת Tufin מרמת-גן הודיעה על גיוס של 8 מיליון דולר, כדי לפשט את ניהול תשתיות אבטחת המידע והרשתות בארגונים. סך כל הגיוסים שלה עומד על יותר מ-32 מיליון דולר. ניהול אבטחה של רשת תקשורת אחת יכול להיות כאב ראש לא קטן. כל שינוי או עדכון יכול להיות תהליך ארוך ומייגע, שבסופו גם עלולות להיווצר פרצות אבטחה. לשם כך מפתחת חברת Tufin הישראלית פתרונות אבטחה מתקדמים, שעוזרים בניהול תשתיות אבטחת מידע ורשתות בארגונים. החברה עוסקת בפיתוח של פתרונות לניהול תשתיות אבטחת מידע ורשתות בארגונים, כשלדברי החברה, הפתרונות שלה מקצרים בכ-80% את הזמן הנדרש לארגונים לבצע שינויים ברשתות תקשורת, וממזערים במקביל את הסיכוי לטעויות ביישום השינויים.

בתגובה לגיוס, מסר רובי כיטוב, מייסד משותף ומנכ"ל תופין: "אנו מוכרים בעשרות מיליוני דולרים בשנה וממשיכים לצמוח בקצב שנתי של עשרות אחוזים. בימים אלה אנו נמצאים בתהליך גיוס עובדים מואץ, שיסייע לנו בהמשך הפיתוח והצמיחה". כיטוב הוסיף כי: "השוק אליו פונה תופין מוערך במיליארדי דולרים, ואנו מצפים לגדול בו לכדי שחקן משמעותי. המשך עמידה ביעדים שהצבנו לעצמנו תסלול את הדרך להנפקה בנאסד"ק בשנתיים הבאות". מהחברה נמסר שכספי הגיוס ישמשו לצורך גיוס של עשרות עובדי פיתוח ו-QA.

eToro מגייסת 27 מיליון דולר לפתח את הרשת החברתית של המשקיעים

חברת הסטארטאפ הישראלית eToro, שמפעילה רשת חברתית של משקיעים, הודיעה על גיוס מרשים של 27 מיליון דולר. על פי החברה, פעילים בה יותר כ-4 מיליון משתמשים ביותר מ-140 ארצות, כשבכל יום נפתחים בה אלפי חשבונות חדשים. במסגרת eToro יכולים אנשים להשקיע, גם אם אין להם את הזמן או היכולת לצלול לתוך שווקי ההון וללמוד אותם. איך? בזכות האינטראקציות החברתיות בין המשקיעים השונים, יכולים המשתמשים ללמוד אחד מהשני. לכל משתמש יש מעין "טיימליין" שבו נרשמת כל פעולת השקעה כמו רכישה או מכירה (אם כי לא תוכלו לראות את הסכומים שמעורבים בעסקה). כל משתמש בשירות יכול "לשכפל" תיק השקעות של משקיע מסויים. כל פעולה כזו של "שכפול" תיק השקעות נרשמת ותורמת לדירוג של המשקיע.

מאז שהוקמה eToro ב-2007 הספיקה החברה לגייס כ-34 מיליון דולר, ועם הגיוס הנוכחי מגיע סך הגיוסים שלה ל-61 מיליון דולר. בין המשקיעים בחברה ניתן למנות את BRM Capital, חמי פרס, Venture51 ו-Spark Capital. מי שהובילה את הסבב הנוכחי היא קרן Ping An Ventures הסינית שהיא תאגיד השירותים הפיננסיים הפרטי הגדול בסין וקרן SBT Venture Capital, קרן Fintech שמבוססת ברוסיה. בסבב הגיוס הנוכחי לקחו חלק גם המשקיעות הקודמות Spark Capital וקרן BRM Capital.

חברת SCR הישראלית נרכשה תמורת 250 מיליון דולר

הישג מרשים לחברה הישראלית שמפתחת טכנולוגיה לניטור פוריות חיות משק, אשר נרכשה על ידי Allflex, מהחברות הגדולות והמובילות בתחום תמורת 250 מיליון דולר.

חברת אס.סי.אר הישראלית נחשבת כמובילה עולמית בפיתוח והטמעת טכנולוגיות מתקדמות בכל הקשור לחליבה וניהול רפתות. החברה מייצרת ומספקת מערכות ממוחשבות לרפתות ודירי צאן והיא היצרנית הגדולה בעולם של תגים חכמים המאפשרים מעקב אחר פוריות ובריאות הפרה מה שמאפשר את ייעול התפוקה. למרות התחכום והתועלת שניתן להפיק מהטכנולוגיה, זו אמורה להיות פשוטה למדי לתפעול וידידותית למשתמש. יתכן כי עובדה זו תרמה לפופולאריות שלה ברחבי העולם (בשנת 2012 סיפקה פתרונות חליבה וניהול רפת בפרויקט נרחב בסין) ולבסוף למכירתה.

Trax הישראלית השלימה סבב גיוס של 15 מיליון דולר

מעקב אחרי סידור המדפים, רכישות המוצרים וניהול המלאי יכולים להיות משימה מייגעת, שאורכת זמן רב וכרוכה בהשקעה כספית לא קטנה. חברת הסטארטאפ הישראלית Trax (טרקס) מפתחת מוצרים לשוק הקמעונאי, שיכולים לבצע את המשימות הללו, בעזרת טכנולוגיה של עיבוד תמונה. הודיעה החברה על השלמת סבב גיוס, הרביעי במספר, בסך 15 מיליון דולר.

מאחורי הקלעים, המערכת מפענחת את התמונות המגיעות אליה ומסוגלת לזהות את המוצרים עד לרמה של מיקומם המדוייק על המדף, וברקוד המוצר. המידע המעודכן נשלח למנהלים הבכירים או אפילו למפיצים עצמם, שיכולים לעקוב בזמן אמת אחר קצב המכירה, מלאי המוצרים וכדומה. ״סבב גיוס זה יאפשר לנו להמשיך ולספק ללקוחותינו מתחומי הייצור והריטייל שירותים שבסופו של דבר יאפשרו להם לקבל החלטות טובות יותר, ובכך לסייע לשפר את המכירות ולהגדיל את נתח שוק" מסר יואל בר-אל מנכ"ל ומייסד טראקס.

בני לנדא מוכר את Coloright ללוריאל תמורת יותר מ-100 מיליון דולר

בזמן שהפוקוס נמצא על אפליקציות, סייבר או פינטק אנו עדים לאקזיט דווקא בתחום הקוסמטיקה. מי שעומד מאחורי Coloright, החברה שנמכרה, הוא היזם הסדרתי בני לנדא. מאחורי לנדא רקורד מרשים של הקמת אינדיגו והנפקתה, הקמת Landa Labs שמתמחה בננוטכנולוגיה, והקמת Landa Ventures, קרן הון המתמחה בחברות בראשית דרכן. החברה הרוכשת היא ענקית הקוסמטיקה הצרפתית L'Oreal.

על פי ההודעה שפרסמה L'Oreal רוכשת החברה את הסטארטאפ הישראלי Coloright, שפיתח מערכת שסורקת ובוחנת את סיבי השיער. בזכות מערכת זו יוכלו לבחור לקוחות החברה את צבע השיער המתאים ביותר עבורם, ולדעת בדיוק מה יהיה גוון השיער שלהם לאחר שישתמשו בו. כדי להתגבר על בעיות כמו פיגמנטציה של העור ושל השיער רשמה החברה מספר פטנטים שעוזרים לה לבחון ולנתח את השיער. המערכת כוללת סורק לסיבי השיער בצורת עכבר וכן תוכנת ניתוח וזמינה בשתי תצורות ColoRight PRO ו-ColoRight POS המיועדת לנקודות מכירה.

חברת Indegy הישראלית מגייסת 6 מיליון דולר

מסתבר כי לא רק תשתיות מודיעיניות נתונות לסכנה ממשית של מתקפת סייבר אלא גם מערכות בקרה תעשייתיות בלתי מסווגות בעליל. חברת Indegy הישראלית אשר לקחה את הצורך הזה צעד אחד קדימה ופיתחה פתרונות אבטחה ייעודיים למערכות בקרה תעשייתיות מודיעה היום (ב׳) על השלמת סבב גיוס בגובה 6 מיליון דולר בהובלת שלמה קרמר, ממייסדי צ׳קפוינט ואימפרבה, ומקרן מאגמה שיאפשר לחברה להמשיך להתפתח בארץ ובעולם.

בתגובה לגיוס מסר ברק פרלמן, מנכ"ל ומייסד שותף באינדג׳י: "נוצר כאן שוק חדש שרק מחכה לפתרון. מדי שבוע אנחנו קוראים בחדשות על תקיפות ותאונות במתקני תשתית שיכלו להימנע על ידי קיומן של מערכות אבטחה טובות יותר. העובדה ששלושת המייסדים עובדים יחד כבר יותר מעשור, בשילוב עם צוות חזק ותמיכה מהמשקיעים הטובים בתעשייה, מאפשרים לנו לבנות את הפתרון המוצלח ביותר עבור הלקוחות שלנו".

זזים: Moovit מגייסת 50 מיליון דולר

חברת הסטארטאפ הישראלית Moovit השלימה בהצלחה סבב גיוס של 50 מיליון דולר. הגיוס הנוכחי משקף ערך של למעלה מ-300 מיליון דולר (אחרי הכסף). החברה מפתחת אפליקציית מידע עבור נוסעים בתחבורה ציבורית ומתבססת על מאגרי המידע הממשלתיים ודיווחי הנוסעים. מוקדם לקבוע האם החברה בדרך להיות Waze הבאה, אולם, 2 החברות חולקות מספר קווי דימיון ביניהם: ההתמקדות בתחבורה, כדי לעזור למשתמשים להגיע מהר יותר ליעדם; שימוש במיקור המונים (Crowdsourcing) ואיסוף מידע פסיבי מהמכשיר; מעורבות של אורי לוין, ממייסדי Waze, שמכהן גם בדירקטוריון של Moovit ועוד.

מאז הקמתה הספיקה החברה לגייס 3.5 מיליון דולר בסבב A מקרנות BRM ומ-Gemini, ואחר-כך בסבב B עוד 28 מיליון דולר מהקרנות Sequoia, BRM ו-Gemini, מה שמביא את סך הגיוסים של החברה ליותר מ-81 מיליון דולר. למרות שזהות המשקיעות לא ידועה בשלב זה, סביר להניח כי מדובר במשקיעות הקיימות ולא במשקיעות חדשות. Moovit כבר פעילה ב-41 מדינות, 400 ערים והיא מדווחת על 10 מיליון משתמשים ברחבי העולם. ככל הנראה, תשתמש החברה בכספי הגיוס במסגרת מאמצי החדירה שלה לשוק האסייתי, בו היא עדיין לא שחקנית רצינית.

Adience הישראלית נמכרה למיליארדר טדי שגיא תמורת 20 מיליון דולר

חברת Adience הישראלית, המתמחה בביג דאטה וניהול משתמשי אפליקציות מובייל, נמכרה למיליארדר הישראלי טדי שגיא תמורת סכום המוערך ב-20 מיליון דולר. הטכנולוגיה שפיתחה Adience מתמקדת בניתוח והבנה של משתמשי האפליקציות על ידי יצירת פרופיל ייחודי לכל משתמש. מפתחי אפליקציות ואתרי סחר אלקטרוני שיעשו בה שימוש יוכלו להציג פרסומת ממוקדות לכל משתמש וכן להמליץ להם על מוצרים שונים, המפולחים בדיוק אליהם. החברה מתמקדת במה שהיא מכנה "הבנה עמוקה" של תחומי העניין והצרכים של משתמשי המובייל. על ידי שימוש בלמידת מכונה ואלגוריתם "למידה עמוקה" מסוגלת הטכנולוגיה שפיתחה החברה ליצור פרופיל מדוייק ועשיר של המשתמשים. הפרופילים הללו ישמשו מפתחי אפליקציות וחנויות כדי לשפר את הפרסומות שמוצגות למשתמשים ואת ההצעות שהם מציעים ללקוחותיהם.

מאז הקמתה, הספיקה החברה לגייס 1.6 מיליון דולר בסבב גיוס שהובל על ידי קרן מאגמה 3 של Magma, וכלל עוד 8 משקיעים, כך שמדובר על החזר השקעה מצוין הן עבור היזמים והן עבור המשקיעים. על פי רשם החברות, מחזיקים כל אחד מהשותפים 19.6% ולכן, הם צפויים לגרוף לכיסם כ-4 מיליון דולר כל אחד.

BioGaming הישראלית מגייסת 3.7 מיליון

חברת הסטארטאפ המשלבת בין תחום הרפואה והגיימינג, פיתחה מוצר בשם YuGo, שהוא למעשה משחק המבוסס על בקר הקינקט המוכר של מיקרוסופט, ומטרתו היא הפעלת המשתמש לצורך תרגול פיזיותרפי. המטופל נהנה מהמשחק ו"על הדרך" גם מטפל במגוון בעיות כמו שיקום רצועה צולבת קדמית, החלפת ברך, החלפת מותניים, נקע בקרסול ושברים בגב התחתון. הערכה של YuGo כוללת מחשב PC קטן מימדים, בקר קינקט וכמובן התוכנה הייעודית של החברה.

מאז הקמתה בשנת 2011, הספיקה החברה לגייס כמיליון דולר מחממת TheTime וממשקיעים פרטיים נוספים. ועתה, כאמור, מסיימת החברה סבב גיוס של 3.7 מיליון דולר בהובלת קרן FirstTime Venture Capital מקבוצת TheTime וקרן TriVentures, שמשקיעה במיזמים בתחומי הבריאות.

SimpleOrder הישראלית מגייסת 750 אלף דולר

SimpleOrder מציעה פתרון בדמות מערכת פשוטה המאפשרת למסעדות ובתי קפה להזמין סחורה מהספקים השונים, ניהול מלאי ודו״חות באופן מקוון. החברה הודיעה על השלמת סבב גיוס בגובה 750 אלף דולר בהובלת קרן ההשקעות Cyrus Angel Fund. המערכת מאפשרת לכל בעל עסק בתחום המזון לעקוב ולנהל את ההוצאות בזמן אמת, וכך יוצרת שקיפות מלאה בכל הליך ההזמנה וחוסכת הן ללקוחות והן לספקים את הצורך בהתעסקות המעיקה בניירת לא נגמרת של הזמנות, תעודות משלוח וחשבונות ובסופו של דבר גם חוסכת לאלו כסף.

החברה הוקמה בשנת 2011 על ידי אריק מזן, אמיר זליג וגיא אבן עזרא, מעסיקה כיום 12 עובדים הפועלים ממשרדיה בתל אביב ובמדינות היעד הרלוונטיות. הפלטפורמה נולדה מתוך צורך של המייסדים ופותחה בשיתוף אדוק עם שפים ומנהלי רכש מובילים בשוק המזון. זו מתכוונת להשתמש בסכום שגויס על מנת להעמיק ולהרחיב את פעילותה בשוק הבינלאומי ולהמשיך ולשמור על הפופולאריות שלה בשוק הישראלי.

new gaa

קרן חדשה של 200 מיליון דולר תשקיע בישראל

$
0
0
small

GREYLOCK גריילוק

חדשות טובות ליזמים: בקרוב תחל לפעול בישראל קרן חדשה, שהקימו השותפים הישראליים בקרן גריילוק ישראל. שלושת השותפים שיעמדו בראש הקרן החדשה הם יורם שניר, ארז עופר, ארנון דינור ומנהלת הסניף הלונדוני של גריילוק ישראל, לורל באודן. השותפה הנוספת בגריילוק ישראל, תילי קליסקי, לא תהיה שותפה בקרן החדשה ועוד לא ידוע מהן תוכניותיה.

קרן חדשה של 200 מיליון דולר

לצורך הקמת הקרן החדשה, השלימו השותפים גיוס של 200 מיליון דולר, המיועדים להשקעה בעיקר בחברות ישראליות. הקרן, שלא תפעל תחת השם גריילוק, תמותג תחת שם חדש, קרויה כרגע (לפחות זמנית) בשם GLI Partners, והיא נרשמה כחברה באיי קיימן.

מאז הקמתה ב-2006 פועלת קרן גריילוק ישראל במסגרת הסכם אפיליאציה עם קרן גריילוק העולמית ולכן היא נהנית מפעילות עצמאית. 2 הקרנות שלה גייסו כ-360 מיליון דולר, כשבפורטפוליו שלה רשומות בעיקר חברות ישראליות דוגמת: Payoneer, MySupermarket, Panoramic Power, Red Bend, CoolaData, Actifio ועוד. במקביל ביצעה הקרן השקעות גם בחברות סטארטאפ אירופאיות, במסגרת השלוחה הלונדונית שלה. בין החברות של הקרן שהונפקו או נמכרו ניתן למצוא את ScaleIO, Telit, Wanova, WebCollage, Just Eat, hybris, AeroScout, Camero ו-precise. לאחר הקמת הקרן ינהלו השותפים סכום כולל של כ-560 מיליון דולר.

הדיווחים על הקרן החדשה שיקימו היזמים הישראליים צצו כבר לפני כחצי שנה. הקרן האמריקאית הוקמה ב-1965 והיא ביצעה מאז כמה השקעות פורצות דרך ביניהן בפייסבוק, פאלו-אלטו, airbnb, דרופבוקס, אינסטגרם, פנדורה וב-LinkedIn. הגיוס האחרון של הקרן עמד על כמיליארד דולר.

 

 

הסטארטאפ הישראלי TravelFusion נמכר ל-Ctrip הסינית [אקזיט]

$
0
0
big
מקור: צילום מסך

מקור: צילום מסך

חברת הסטארטאפ TravelFusion הנמצאת בבעלות ישראלית פיתחה מנוע חיפוש המתמחה בטיסות לואו-קוסט. עתה מודיעה החברה, שהוקמה בנובמבר 1999, על רכישתה על ידי חברת התיירות הענקית הסינית Ctrip.com. בהודעה שמסרה החברה לא מצוין סכום העסקה, אולם על פי דהמרקר, מדובר ב-160 מיליון דולר במזומן.

סורקת יותר מ-200 ספקים של טיסות זולות

בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת במעבר של צרכנים לרכישות של שירותי תיירות אונליין. במקביל לנטישת הסוכנים, עלו ופרחו חברות הלואו-קוסט, שמציעות הנחות משמעותיות במחיר למי שמוכן להתפשר על לוחות הזמנים ונוחות בטיסה. במקום להשוות בכל אתר ואתר של חברות התעופה השונות או של סיטונאי התיירות, קמו אתרי השוואה שעורכים חיפוש במקביל במספר רב של אתרים ומוצאים לצרכן את הטיסה או המלון הזולים ביותר, על פי ההעדפות שלו. חברת הסטארטאפ הישראלית TravelFusion פיתחה מנוע חיפוש לטיסות לואו-קוסט, מלונות וכרטיסי רכבת, שזמינים הן לצרכנים הסופיים, אבל בעיקר מיועד לשימוש על ידי אתרי תיירות מובילים. ואכן, ה-API שפיתחה החברה נמצא בשימוש של אתרים מובילים כמו Expedia, Kayak.com ועוד. החברה אוספת מידע מכ-200 ספקי לואו-קוסט וחברות תעופה, ויותר מ-30 סיטונאי תיירות שמשווקים כ-700 אלף חדרי מלון.

החברה עברה מספר שינויי בעלות, אולם המנכ"ל הנוכחי שלה, משה רפיח הוא גם בעל המניות העיקרי בה. חוץ מרפיח ישנם בעלי מניות נוספים ביניהם: קרן Samurai, יגאל שרמייסטר, חברת Triple B, סימי אפרתי, אמנום אדורם ועוד. חשוב להדגיש כי למרות המכירה, מדגישים ב-TravelFusion, כי החברה תמשיך לפעול בצורה עצמאית ולהציע את שירותיה למגוון אתרים, אם כי Ctrip היא הלקוח הגדול ביותר שלה כרגע.

בתגובה למכירה מסר משה רפיח, מנכ"ל TravelFusion: "סין צפויה להיות שוק התיירות הגדול ביותר בעולם, ו-Ctrip היא המובילה בשירותי תיירות האונליין והמובייל בסין. אחרי שבנינו את TravelFusion במשך 15 שנה, והפכנו אותה למובילה בתעשייה, אנחנו נרגשים לעשות צעדים נוספים, כדי לממש ולהגשים את הפוטנציאל שלה בעזרת חברה מובילה וחזקה".

בין המשקיעות בחברה הסינית נמצאת קבוצת Priceline שכוללת מותגים מובילים דוגמת Booking.com, Agoda, Kayak, PriceLine ו-OpenTable. כך שלאחר הרכישה של TravelFusion יכולה להפוך Ctrip לשחקן בזירה העולמית. ג'יימס ליאנג, היו"ר והמנכ"ל של Ctrip, מסר בתגובה: "TravelFusion בנתה מערכת נפלאה להזמנות והשוואה של חברות לואו-קוסט. שיתוף הפעולה האסטרטגי שבנינו עם TravelFusion יבסס את היותנו מובילים בשוק התיירות הבינלאומי בסין, ויגביר את היעילות של מערכות ה-IT שלנו באמצעות מינוף הטכנולוגיה המתקדמת של TravelFusion. אנחנו נרגשים לעבוד עם הצוות של TravelFusion כדי לספק ללקוחותינו ערך גדול יותר".

הקשר הסיני

בשנים האחרונות הולך ומתהדק הקשר בין חברות סיניות וישראליות. הצד הישראלי אחראי על המיזמים, הטכנולוגיה ופריצות הדרך, והחברות הסיניות מביאות איתן את הכסף הגדול, ויותר חשוב, פוטנציאל הצרכנים העצום שלהן בסין ובמזרח אסיה. חוץ מעסקת הענק של מכירת תנובה לחברת BrightFood הסינית, הרי שעל פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סך הייצוא הישראלי לסין כמעט שילש את עצמו ב-5 שנים בלבד. רק לאחרונה ראינו רכישה של חברת Alma Lasers הישראלית על ידי Fosun Pharma תמורת 240 מיליון דולר; השקעה של קרן PingAn הסינית ב-IronSource, ב-eToro וב-Seraphim Sense; ענקית האינטרנט הסינית Baidu השקיעה לאחרונה בחברת Pixellot הישראלית וקרן WBP Venture Partners, שהוקמה השנה, תשקיע כ-50 מיליון דולר בחברות ישראליות שפועלות בסין. בנוסף, על פי דיווח שהופיע לאחרונה ב-WSJ, מתכננת Ali Baba להשקיע בחברות ישראליות ולהקים מרכז פיתוח בישראל. אה, ועוד לא דיברנו על היקף הרכישות של הישראלים ב-AliExpress.

 

new gaa

פרסום ראשון: Panaya מגייסת 20 מיליון דולר מקרן IGP [גיוס]

$
0
0
MEDIUM
מקור: Panaya

מקור: Panaya

שנת 2015 רק החלה וכבר אנחנו עדים לגיוס משמעותי. לגיקטיים נודע כי חברת הסטארטאפ הישראלית Panaya גייסה 20 מיליון דולר מקרן IGP של משה ליכטמן וחיים שני. זוהי ההשקעה השנייה בלבד של ליכטמן ושני, אשר גייסו בשנה שעברה קרן של 160 מיליון דולרים המיועדת להשקעה בחברות בשלבי גדילה והשקיעו עד כה רק בחברת R2Net, המשווקת יהלומים ואבני-חן באינטרנט. בין המשקיעים של IGP נמצאים לאומי פרטנרס, זרוע השקעות של בנק לאומי, כלל ביטוח ועוד מספר גופים פיננסיים.

מאז הקמתה ב-2006 גייסה החברה כ-39 מיליון דולר ב-5 סבבי גיוס שונים, כשהאחרון התרחש בינואר 2013. קרן IGP מצטרפת למשקיעות הקיימות בחברה: קרן Benchmark, קרן Gemini, קרן Battery, קרן Hasso Plattner של מייסד SAP, וחברת האחזקות Tamares.

שדרוג מערכות SAP בלי כאב הראש

חברת פאנאיה הוקמה ב-2006 על-ידי יוסי כהן. הפתרון של החברה עוסק בשדרוגים של מערכות לניהול המשאבים הארגוניים, ה-ERP שהינו אחד מהתחומים הבעייתים ביותר בעולם המיחשוב הארגוני. שדרוג והטמעה של מערכות SAP  או ORACLE כרוכים בהשקעה של זמן ומשאבים רבים. הפתרון שמציגה Panaya מאפשר להפחית את העלויות של השינויים והשדרוג על-ידי הצגת ההשפעה הצפויה במערכות המחשוב בארגון. הפתרון של החברה מוצע כ-SaaS ולכן גם יכול להיות מיושם ומוטמע בארגון תוך שעות. יותר מ-1,000 חברות בינלאומיות כבר עושות שימוש בשירותים השונים של Panaya, ביניהן קוקה קולה, דיזל, GM, פג'ו-סיטרואן, GSK, נובארטיס טויוטה, סוני וולמארט ועוד. החברה מבססת הן את המכירות והן את השירות שלה על מוקד טלפוני, שכולל כמה עשרות עובדים דוברי שפות זרות, ולא על נציגים פרונטליים.

Panaya מעסיקה במשרדיה שברעננה כ-130 עובדים. דורון גרסטל, מנכ"ל החברה, התבטא במאי השנה ואמר ששנת 2014 תהיה "שנת צמיחה והתבססות, שתזניק את פאנאיה לשלב הבא במונחי נתח שוק והכנסות"; אולם שלושה חודשים בלבד לאחר מכן, פיטרה החברה כ-40 עובדים מתוך 170 שלה. כאמור שנת 2015 נפתחת בבשורה מעודדת עבור הנהלת החברה.

טרם התקבלה תגובה מ-Panaya.

וידאו: שדרוג ORACLE בעזרת PANAYA

Viewing all 566 articles
Browse latest View live